תופעת הרשתות החברתיות יצרו אצלנו דרכים חדשות לתקשורת, כאשר אנו נחשפים לעיני מיליוני אנשים, חברות ואף ממשלות שונות מתוך בחירה.
עבודת סמינריון זו בוחנת את השפעתה של הרשת החברתית פייסבוק על הפרטיות.
תופעת הרשתות החברתיות יצרו אצלנו דרכים חדשות לתקשורת, כאשר אנו נחשפים לעיני מיליוני אנשים, חברות ואף ממשלות שונות מתוך בחירה.
בעבודה זו ארצה לבחון את השפעתה של הרשת החברתית פייסבוק על הפרטיות
רשת הפייסבוק, למעשה פוגעת בפרטיות שלנו ומאפשרת לכול דיכפין להיחשף למידע אודותינו, ההרגלים שלנו, מקומות הבילוי שלנו וכדומה.
בעבודה זו ארצה לבחון האם תיוג תמונות ללא רשות של המתויג פוגע בפרטיות של אנשים או לא?
בחרתי בנושא זה היות וניתן לראות כאן התנגשות בין מספר אינטרסים: מצד אחד ישנה האפשרות לכל גולש להעלות תמונות וקטעי וידאו ללא אישור אדם אחר, כמו כן זכותו של אדם להעלות תוכן לפרופיל שלו בפייסבוק ולשתף גולשים אחרים בחוויותיו.
מצד שני במקרים מסוימים תיוגו של אדם לאורך זמן או בנסיבות חריגות יכולות לפגוע בפרטיותו.למעשה ישנה התנגשות בין חופש הביטוי העצמי של הגולש הממוצע, או ניתן לקרוא לזה החופש לשתף, לבין הזכות של הגולש לפרטיות, בעידן שהטכנולוגיה מאפשרת לאתר באופן רציף על פי תיוג, לתייג אדם באופן קבוע באופן טורדני למרות חוסר הנכונות שלו.
מקרה הבוחן אותו בחרתי הוא מקרה בארה"ב של משמורת אם על בתה (Lalonde (Lalonde בתהליך גירושים, שבו הבעל השתמש בתיוגים של תמונות מסוימות של האם על מנת להוכיח שהאם אינה כשירה להחזיק בביתם המשותפת.
המקרה הגיע לבית המשפט והאם טענה כי בית המשפט פסק שהיא שותה אלכוהול על בסיס תמונות שתויגו בפייסבוק, היא טענה כי לא ניתן להכיר בתמונות שפורסמו בפייסבוק כעדות בתיק, מכיוון שתויגה בתמונות ללא רשותה והדבר מהווה הפרה של פרטיות.
בית המשפט הפדראלי בארה"ב דחה את טענותיה של האם ופסק: "החוק אינו מחייב אדם לבקש רשות של אחר לצורך צילומו ופרסום התמונות בדף פייסבוק. החוק אינו דורש מאדם לבקש רשותו של אחר לצורך תיוגו או זיהויו בפייסבוק".
פסיקה זו בעצם מאפשרת העלאת תמונות של אדם אחר ללא צורך באישורו והיא נותנת פתח לפגיעה בלתי מידתית בפרטיותו של אדם אחר, כאשר יש יסוד להניח שהצילום עצמו לא היה בהסכמה או שפרסומו יהווה אמצעי לאתר את האדם המצולם בכול רגע נתון .כיום ישנן אפליקציות שונות אשר מאתרות על בסיס תיוג ברשת הפייסבוק. מעבר לכך, עשויים להיות מקרים בהם תיוג בנסיבות ייחודיות כגון תיוג רציף של האדם ופגיעה בו ייחשבו כהטרדה על פי דין. מטרת המחקר היא לבדוק האם קיימת פגיעה אמיתית בפרטיות ובאיזה שלב היא הופכת להיות בלתי מידתית, אם בכלל, ביחס לחופש הביטוי העצמי של הגולש הממוצע. מעבר לכך מטרת המחקר מנסה לבדוק את גבולות החוק בין ניגוד האינטרסים הנ"ל. מסגרת המחקר היא תאורטית, אך עם עם נגיעות ראשונות של מחקר, מכיוון שכול תחום הרשתות החברתיות עדיין נמצא בראשית דרכו ולכן בשלב זה לא קיים מסגרת אמפירית רחבה.
מבוא
הזכות לפרטיות
חופש הביטוי
שאלות המחקר
דיון בזכויות מתנגשת
סיכום
ביבליוגרפיה