עבודת סמינריון הבוחנת האם ניתן להסדיר את פדיון הנשבים על ידי ארגוני טרור על פי חוק והאם קיים בסיס משפטי להחלת נושא השבויים בחקיקה הישראלית.

האמנות השונות הדנות ומחיבות בדיני המלחמה (זנבה למשל), קובעות תעשה ואל תעשה ומאפיינות כיצד יש להתנהג עם לוחמי האויב בכלל, ובפירוט רב לגבי האוכלוסייה הנכבשת, אך הן אינן מתייחסות לזכויותיהן או להגנות להם זכאים אזרחים הנשבים בידי ארגונים טרוריסטיים בהקשר לאמור לעיל בחרתי לנסות להאיר בדיון זה את המדיניות הישראלית בנוגע להחזרת השבויים והאם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא האזרחים והחיילים השבויים בידי ארגוני הטרור?
לצורן ליבון הסוגיה, אסקור תחילה את הטיפול בשבויי מלחמה על פי המשפט הבינלאומי, בהמשך אציג את מכלול ההגנה על האזרחים מטעמו של המשפט הבינלאומי- הומניטארי. בהמשך אנסה לדון במעמד השבויים בפסיקה ובחקיקה הישראלית ואציג בהרחבה את עמדת המשפט העברי בנושא מעמד השבויים. הפרק האחרון ינסה להציג את הנהוג בנושא סוגיית השבויים בארה"ב, קנדה ובריטניה.
הסוגיה מעלה מחלוקות בין המחנה המצדד בשחרור השבויים, מדיניות אשר למעשה מיושמת במידה רבה בישראל בכל מחיר לעומת המחנה המתנגד לשחרור השבויים בכל מחיר ומוחה על שחרורם של מחבלים ומרצחים.

יודגש כי נכון להיום, בתקופה בה הטרור שורר ברחבי העולם, אין כלים משפטיים מוסדרים באשר לאופן ההתמודדות עמו וכן אין הסדר משפטי באשר לשבויים אזרחים וכן חיילים הנשבים בידי ארגון טרור. ומכאן , עבודה זו תנסה לבחון האם ניתן להסדיר את פדיון הנשבים על ידי ארגוני טרור על פי חוק והאם קיים בסיס משפטי להחלת נושא השבויים בחקיקה הישראלית.