בספרות האקדמית למושג "כוונות עזיבה" ישנן הגדרות רבות, חלקן מתמקדות בפן האישי בפניהם עומד העובד וחלקן מתמקדות בתיאור הסביבה החיצונית אליה חשוף העובד המשווה את תנאי העבודה שלו. עזיבת העובד את הארגון תלויה בשני גורמים עיקריים: תפיסת כדאיות העזיבה ותפיסת קלות העזיבה.
מחקר זה בחן את הקשר בין כוונות עזיבה, שביעות רצון, משתנים דמוגרפיים לבין אי ביטחון תעסוקתי.
בקרב החוקרים בתחום, מוסכם באופן כללי, ששביעות רצון משמעה עמדה חיובית של העובד כלפי עבודתו. רובינשטיין, בסקירתו את הנושא מראה כי ההגדרה לשביעות רצון מדגישה היבטים שונים
אי ביטחון תעסוקתי מיוחס לגישות העובד כלפי מקום עבודתו וביניהם שביעות רצון, עייפות וכן נטיות עזיבה.
אחת ההשלכות של אי ביטחון תעסוקתי היא חיפוש אלטרנטיבות חדשות בשוק העבודה על ידי העובדים.
על פי תיאוריות מסורתיות הפרט עוזב את מקום העבודה כאשר הוא אינו מרוצה ואם קיימות חלופות אפשריות לתעסוקה. הדגש הוא על חוסר שביעות רצון, מחויבות נמוכה וחלופות תעסוקה רבות. תיאוריות אלו הביאו להצלחה חלקית בלבד ביכולת לחזות עזיבה מרצון.
מחקר זה בחן את הקשר בין כוונות עזיבה, שביעות רצון, משתנים דמוגראפיים לבין אי ביטחון תעסוקתי .
המדגם כלל 95 עובדי חברה ומתוכם 58 עובדים ו-37 עובדות, מרבית הנחקרים נמצאו כבעלי בגרות מלאה ובעלי תואר ראשון והוותק המרבי של כלל העובדים עמד על פחות משנה.
כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים וכלל 4 חלקים: שאלון דמוגרפי; שאלון שביעות רצון(Minnesota Satisfaction Questionnaire); שאלון כוונות עזיבה (1992,Bhagat, Allie and Ford) ;שאלון אי ביטחון התעסוקתי (שקדי, 2000).
במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות:
- ימצא קשר שלילי בין אי בטחון תעסוקתי לשביעות רצון. כלומר אי בטחון תעסוקתי במידה נמוכה יוביל לשביעות רצון גבוהה תוביל ולהפך;
- ימצא קשר חיובי בין אי בטחון תעסוקתי לכוונות עזיבה. כלומר אי בטחון תעסוקתי במידה גבוהה יוביל לכוונות עזיבה גבוהות ולהפך;
- ימצא קשר שלילי בין שביעות רצון לכוונות עזיבה. כלומר שביעות רצון נמוכה תוביל לכוונות עזיבה גבוהות ולהפך; ימצא קשר שלילי בין וותק העובד לבין אי ביטחון תעסוקתי. כלומר עובדים וותיקים יותר יהיו בעלי אי בטחון תעסוקתי נמוך;
- ימצא קשר בין שביעות רצון לבין מין העובד. כלומר, גברים יימצאו שבעי רצון במידה רבה יותר לעומת נשים
- וימצא קשר בין השכלה לבין שביעות רצון העובד. כלומר בעלי שנות השכלה רבות יותר יימצאו שבעי רצון במידה רבה יותר;
- יימצאו הבדלים בקשר בין ביטחון התעסוקתי לבין שביעות רצון בקרב נשים לעומת גברים; יימצאו הבדלים בקשר בין הביטחון התעסוקתי לבין כוונות עזיבה בקרב וותיקים ולא וותיקים.
- ויימצאו הבדלים בקשר בין שביעות רצון לבין כוונות בקרב משכילים ולא משכילים.
1. מבוא
1.1תיאור הארגון והענף
1.2הבעיה העסקית
1.3 שאלת המחקר
1.4מטרות המחקר
מטרות תאורטיות
מטרות יישומיות
1.5דיסציפלינת המחקר
2. סקירת ספרות
2.1 אי ביטחון תעסוקתי – הגדרה ומאפיינים
2.2 כוונות עזיבה
2.3 שביעות רצון בעבודה
2.4 הגורמים לשביעות רצון בעבודה
2.5 הקשר בין אי בטחון תעסוקתי לכוונות עזיבה
2.6 הקשר בין אי שביעות רצון לכוונות עזיבה
2.7 הקשר בין אי בטחון תעסוקתי לשביעות רצון
2.8 רציונל המחקר
2.9 מודל המחקר
2.10 השערות המחקר
2.11 הגדרת המשתנים
3. מתודולוגיה
3.1 גישת המחקר
3.2 מערך המחקר
3.3 אוכלוסיית המחקר
3.4 המדגם ושיטת הדגימה
3.5 הליך המחקר
3.6 כלי המחקר
3.7 תכנית לעיבוד נתונים
3.8 תרומת הממצאים להשגת מטרות המחקר
3.9 נגישות לשדה המחקר
4. ממצאי המחקר
סטטיסטיקה תיאורית של משתנים דמוגרפים
5. דיון וניתוח
5.1 דיון
5.2 מסקנות
5.3 המלצות
5.4 מגבלות המחקר
5.5 שיקוף
6. ביבליוגרפיה
נספחים