על התובע להאשים נאשם רק במידה והוא משוכנע באשמתו שכן  תובעים לעיתים מתבססים על עדות אחת או עדות שגויה הפוגעת בסופו של עניין בחפים מפשע, לכן תפקידו של התובע לנבור ולבדוק בקפדנות בטרם מעמידם אדם לדין על סמך עדות יחידה או שגויה. בהתאם לאמור לתובע אחריות מוסרית למצוא את האשם ולזכות את החף מכל פשע.

העבודה הנוכחית תבחן את תפקידה של הפרקליטות במסגרת ההליך הפלילי ותנסה לתת מענה למספר שאלות מרכזיות, כמו: האם התנהלותה של הפרקליטות מביאה לעיתים להרשעתם של אנשים שהם חפים מפשע? מהי התפיסה הנכונה לגבי תפקיד הפרקליטות? מהי חובתו של התובע בעניין זה ? ועוד.

בהליך הפלילי ניתנת לזכות לייצוג משמעות מיוחדת ומעמד מיוחד כאחת מזכויות היסוד לניהול משפט הוגן, בהליך הפלילי תפקידו של הייצוג המשפטי הוא מניעת פגיעה בהליך הוגן מחמת

העדר הבנה של רזי ההליך עצמו וחובת המדינה למנות סנגור ציבורי לכל נאשם בפלילים,  בהליך פלילי עלול כשל בייצוג להוות גם חלק מעיוות דין ומעילה לקיומו של משפט חוזר.

תובע יכול לעכב את הדרך האמת  בכמה דרכים:

• א. לעוות את האמת על ידי תקיפת אופיו של הנאשם, להטעות ולעוות עובדות,
• ב. לערער את האמת על ידי הצהרות כוזבות והצגת עדות לא נכונה.
• ג. לחסום בדרכים שונות את הדרך לאמת.
• ד. לנצל התנהלות וטעויות של סנגור .

על פי מחקר אשר בחן 381 מקרי רצח מעלה כי  תובעים לעיתים  מסתירים עדויות, עושים שימוש בזיהוי מוטעה, וידויים לא נכונים, עדות לא נכונה של מוסרי מידע ו" מלשינים, , והצהרות כוזבות ועוד.   באופן קוריוזי, למרות תיעוד מקיף של הרשעות מוטעות, סוגיות הרשעות חפים מפשע ואחריותם המוסרית של תובעים נפוצה בספרות המשפטית.

השאלה המרכזית היא כיצד על הפרקליטות לנהוג במסגרת ההליך הפלילי ?

על מנת לתת מענה לשאלות הללו, ראשית מוצגת סוגית המשפט הפלילי, ההליך הפלילי, השלכותיו של ההליך הפלילי וכן הזכות לייצוג אות במסגרתו. בפרק זה יוצגו חובותיו של התובע במסגרת ההליך הפלילי.

בהמשך, מוצגים תפקידי הפרקליטות בישראל ובמדינות מערביות וכן את מטרות הפרקליטות.

בפרק הרביעי והמרכזי מוצגים את תפקידי הפרקליטות במסגרת ההליך הפלילי תוך התייחסות לראיות בעת כתב אישום, לגילוי חומרי החקירה לאופי הליך החקירה ועוד . בפרק זה קיים ניסיון להסביר כיצד במסגרת תפקידיה , הפרקליטות עשויה לפגוע בחפים מפשע ולהרשיעם.