ההנחה המסורתית היא כי מקומו של הפרט בסולם הריבודי קובע באופן שיטתי את איכות החינוך שיקבל

במסגרת מחקר זה ייבדק המצב הסוציו אקונומי של הורי הסטודנט הנחקר וכן השכלתו של הסטודנט

ככלל אוכלוסיות מוחלשות או לאוכלוסיות החיות בשולי החברה כגון נשים מוכות, עולים חדשים, נוער מנותק, אסירים משוחררים, בני מיעוטים ועוד, ידם לרוב אינה משגת, לזכות בידע חיוני ושימושי. כתוצאה מכך קיימים "פערי המידע" בחברה הישראלית. ידע חיוני רב המרוכז בידי שכבת אוכלוסייה אחת הופך, שכבות שלמות באוכלוסייה, שאינן נחשפות לידע הזה, לתלויות בשכבה השלטת. כמו כן, במשך תקופת לימודיהם באוניברסיטה רוכשים הסטודנטים ידע נרחב היכול לסייע לפרטים רבים בחברה, להם אין המידע נגיש, בעוד שלאחרים מידע זה אינו בהכרח נגיש.

מטרתו העיקרית של המחקר היא לבחון האם לסטאטוס האקונומי של הסטודנט השפעה על השכלתו.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 50 משתתפים , מתוכם 19 גברים ו- 31 נשים.

כלי המחקר בו נעשה שימוש בחקר הנוכחי היה שאלון אשר כלל שאלות הנוגעות למצב סוציו אקונומי של ההורים, להשכלת הסטודנט ומאפייניו האישיים.

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות המחקר הבאות:

1. השערה ראשונה : קיים קשר ישיר בין רמת השכלה של הורים לבין השכלת ילדים
2. השערה שנייה : קיים קשר ישיר בין מעמד חברתי של הורים לבין השכלת ילדים.
3. השערה שלישית : קיים קשר ישיר בין מעמד כלכלי של הורים לבין השכלת ילדים.

ממצאי המחקר העיקריים גורסים לקשר ישיר בין רמת השכלה של הורים לבין השכלת ילדים ו- קשר ישיר בין מעמד כלכלי של הורים לבין השכלת ילדים