למערכת השידור, כמו גם למערכת החינוך, הבידור הפופולארי והספורט הם מנגנונים תרבותיים שדרכם פועלים תהליכים של הגמוניה חברתית. למוסדות השידור יש אוטונומיה מסוימת, אבל הנורמות הפרופסיונליות, הפרופיל החברתי של העיתונאים, שגרת העבודה העיתונאית וקשרי הגומלין עם הממסד הפוליטי – כל אלו גורמים להצגת הנושאים העומדים על סדר היום ברוח קו הממסד או אפילו להסחת דעתם של הצופים מבעיות אמיתיות לבעיות מדומות.
המחקר הנוכחי מתמקד בתכניות הבוקר בטלוויזיה ובתכניהן ובוחן כיצד תכניות הבוקר בטלוויזיה מעצבות את הפער בין המרחב הציבורי והמרחב הפרטי בקרב גברים ונשים?
אנו חיים בתקופה שבה ההתערבות המסיבית של המדינה ביטלה את כוחה של הבורגנות הן בתחום הציבורי (ע"י החלשת כוחן של תנועות ושדולות חברתיות) והן בתחום הפרטי (ע"י מדיניות הרווחה שביטלה את עצמאותה של המשפחה).
התלות בממסד מנחילה אלמנטים לא רציונאליים וגורמת להרס הדיון הציבורי. בעקבות זאת המרחב הציבורי חזר לתפקד (כמו בתקופה שלפני הדמוקרטיה) כהצגה מבוימת של יחסי ציבור של הסחת דעת מהנושאים שחשובים באמת.
הטלוויזיה הפכה את הצופים לפסיביים ונטרלה את השיחה האמיתית על נושאים שעל סדר היום שהתנהלה קודם לכן במקומות מפגש ממוסדים או חברתיים. פלישת הממסד לתחום של הדיון מנטרלת את האוטונומיה שלו ולפיכך את ערכו החברתי. נוצר "כאילו מרחב ציבורי", שהדיון במסגרתו הופך להיות חלק מהתוצר הטלוויזיוני שיחסיו עם הצופה הם יחסים של מוכר צרכן. השפעת הממסד על התקשורת מחלישה את הביקורת הציבורית.
הטלוויזיה כסוכן סוציאליזציה בחברה הישראלית, בעלת השפעה על עמדות הציבור בעניינים שונים – החל מנושאים פוליטיים וכלה בעיסוק בקבוצות ואנשים. הגישה הרואה בטלוויזיה סוכן סוציאליזציה מיחסת לה כוח רב בעיצוב דמותן של נשים.
דמות האישה בטלוויזיה מורכבת משני מרכיבים האחד דמות האישה בחברה כפי שהיא משתקפת בחדשות והשני דמות המצטיירת בסרטים עלילתיים. בשני ערוצים אלה אין השידורים "עושים טוב" לנשים.
שיטת המחקר תהיה ניתוח סמיוטי של תוכניות הבוקר שמשודרות בערוצי הטלוויזיה
לאור הממצאים לעייל ניתן להבחין באלמנטים הבאים:
קומפוזיציה: ניתוח התכנית לעייל מדגיש את ניסיונה הנרחב של המגישה לעומת המגיש, כאשר היא לרוב מצולמת במרכז התמונה ומישירה אליה מבט לעומת המגיש המצולם צילום צדדית ונוטה להביט לעבר המגישה. כמו כן, האורחים מרוחקים קמעה מהמנחים ומוצגים מעבר לשולחן, כלומר ישנה הפרדה ברורה בין מנחים לאורחים.
תפאורה: למנחים ולמרואיינים רקע שונה: למרואיינים רקע שקט בדמות עציץ ירוק ולמנחים רקע בצורת חלון ראווה גדול ומאחוריו גורדי שחקים, המעניקים ממד של אין סופי, של עומק וכדומה.
נושאי התכנית: הנושאים בתכנית מגוונים וחולשים על המרחב הציבורי והפרטי, אם כי פרופיל המרואיין הוא גבר אשכנזי , חילוני. נשים, מעוטים וכדומה זוכים לחשיפה מצומצמת.
מבוא
1. רקע תיאורטי
1.1 השינויים שחלו בתחום המדיה הטלוויזיוני
1.2 המרחב הציבורי מול המרחב הפרטי
1.3 דימוי הנשים מול דימוי הגברים בטלוויזיה
1.4 ייצוג הגברים כמקבילה לספירה הציבורית
1.5 ייצוג הנשים כמקבילה לספירה הפרטית
2. שיטת המחקר
3. צפייה בתוכניות הבוקר
4. ממצאים
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה