מוסד השביתה הנו תופעה חברתית מורכבת, שכן הוא כולל מספר אלמנטים, המצויים בחיכוך מתמיד. מחד גיסא, השביתה מתפתחת בעקבות סכסוך במערכת יחסי העבודה ומטילה לרוב עלויות גבוהת לשני הצדדים לסכסוך.

עבודה זו בוחנת את זכות השביתה כזכות יסוד דמוקרטית: מהותה, הגבלותיה והשלכותיה.

מעבר לנזקים מידיים של השביתה היא גורמת לפגיעה בציבור ומהווה נטל כלכלי על הקהילה כולה. מאידך גיסא, זכות השביתה מוכרת כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי ונתפסת כזכות יסוד ברוב המשטרים הדמוקרטיים.

זכות השביתה מהווה כלי עיקרי להגנת העובד ומשמשת כעזרה לעובד בעת משא ומתן עם מעסיקיו.

נראה כי מצד אחד קיימים שיקולים, אשר מצדיקים הכרה בשביתה ובזכות השביתה, מאחר והם תורמים לשיפור מעמד העובד ומקדמים את התהליך הדמוקרטי במסגרת העבודה, ומצד אחר ישנם נימוקי השוללים את הלגיטימציה של נשק השביתה וזכות השביתה, מאחר והם עומדים בסתירה למאפייני המשטר הדמוקרטי, שכן הם פוגעים בעקרון השוויון בפני החוק, בעיקרון שלטון הרוב בהבטחת חירויות הפרט ובתקינות המנהל הציבורי.

בעבודה זו נבחן את זכות השביתה בראי הדמוקרטיה המהותית חוקתית.

מבנה העבודה:
חלק ראשון ידון על השביתה וזכות השביתה ויסביר מהי זכות השביתה, מהותה של זכות השביתה, הסיבה להכרה בזכות השביתה במשפט העבודה ומעמדה של זכות השביתה בישראל.

חלק שני ידון בזכות השביתה מול זכויות האזרח במשטר דמוקרטי – הזכויות במשטר הדמוקרטי נועדו להבטחת חירותו של כל אדם ואדם וביניהם חופש ההתאגדות של העובדים. חלק זה יבחן את זכות ההתאגדות של העובדים וזכות השביתה במשטר דמוקרטי.

חלק שלישי יציג את ההגבלות על זכות השביתה – הגבלות שמקורן בחקיקה, הגבלות שמקורן בתקנון ארגון העובדים, הגבלות שמקורן בהסכמים הקיבוציים. כמו כן, חלק זה יכלול את השלכותיה של השביתה ויסקור את הנזקים למקומות העבודה ולמשק בכללותו הנגרמים בעקבות השביתות והעיצומים.

חלק רביעי יכלול סקירה של שביתות בישראל ובעולם ויציג את העקרונות המנחים בסוגיית השביתה וזכות השביתה בזירה הבינלאומית.

חלק חמישי – דיון ומסקנות