שביתות הן תופעה חברתית מורכבת, מחד הסיבות לשביתות חוקיות ופראיות לרוב לגיטימיות – דרישה להעלאת השכר, שחיקת השכר וכדומה. בנוסף חופש השביתה מוכר כמרכיב הכרחי של משטר דמוקרטי ונתפס כזכות יסוד ברוב המשטרים הדמוקרטיים. ומאידך שביתה פראית/חוקית המתפתחת מסכסוך במסגרת יחסי העבודה מטילה בד"כ עלויות גבוהות על הצדדים לסכסוך.

במסגרת עבודה זו נערכה השוואה בין השביתה החוקית לבין השביתה הפראית. נסקרים מאפייניהן הכלליים של השביתות החוקיות והפראיות, את הגורמים לפריצתן, את השפעתן על יחסי העבודה.

שביתות חוקיות ופראיות בארץ אינן מקבלות תוקף בהגדרתן ע"פ ההיבטים המעוגנים בחוק שבגינן הן פורצות בלבד, זאת אומרת, כל שביתה שבה דן החוק יתקל בקושי בלהגדיר האם היא חוקית או פראית למרות כל ההיבטים שנידונו במהלך העבודה שכן השביתה גם נמדדת בשל הנסיבות, הלגיטימיות, דעת הקהל, סיכויי הצלחתה וכינון מטרותיה וזאת בצל הסתירה בין חוקים מעוגנים הקובעים מתי שביתה היא חוקית ומתי לא לבין ציות לזכויות האדם עליהם מחויבת המדינה.
הזכות לשביתה המוכרת כזכות אדם חברתית הנה ערך מהמעלה הראשונה ומעוגנת כחוק יסוד במדינה ובנוסף חייבת המדינה לאוכפו בשל החתימה על האמנה האוניברסלית.

נראה כי גם שבמידה ופורצת שביתה, המוגדרת על פי התנהלותה ועל פי הקריטריונים שנסקרו במהלך העבודה כשביתה פראית, במבחן המציאות זכות השביתה תהיה בעלת כובד משקל רב יותר מאשר חוקיותה של אותה שביתה.

על פי אמות המידה של הדמוקרטיה קשה להבין ולהגדיר מהי שביתה פראית ואולי ההשוואה בין שביתה פראית לבין שביתה חוקית כלל לא רלוונטית אך לדמוקרטיה היבטים נוספים מחייבים כמו שמירת זכויות וכבוד האדם וקיום משטר יציב חייב לעגן בחובו דפוסי התנהגות והתנהלות בכל נושא על ידי חקיקת חוקים.

מערכת המשפט לא ממהרת להוציא צווי ריתוק וצווי מניעה ולרסן שביתות אף שאינן חוקיות, ככל הנראה מאחר שהשופט שדן בעניין עומד מול חוקיות השביתה אל מול הפרת זכויות האדם ובדרך כלל החלטתו נקבעת תוך שמירת זכויות יסוד אלו.

במסגרת עבודה זו נערכה השוואה בין השביתה החוקית לבין השביתה הפראית. נסקרים מאפייניהן הכלליים של השביתות החוקיות והפראיות, את הגורמים לפריצתן, את השפעתן על יחסי העבודה, נדונים ההיבטים המשפטיים המתלווים אליהן ולבסוף מוצגות דוגמאות שונות לשביתות חוקיות ופראיות אשר פרצו בארץ ובעולם.