תופעת האפליה מטעמי גיל הינה אחת הבעיות הקשות מהם סובלים אנשים מבוגרים בישראל. הנושא הוא מורכב במיוחד לאור העובדה כי קיים בישראל חוק מתקדם למדי האוסר לחלוטין על האפליה מטעמי גיל

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את סוגיית האפליה מטעמי גיל במסגרת העבודה והפיטורים.

בישראל קבוע איסור הפליה על רקע גיל בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 חוק זה , אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה על רקע מינם, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, בכל אחד מהמצבים האלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים וכן הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בהקשר של פרישה מעבודה .

עבודה זו בוחנת את תופעת האפליה מטעמי גיל במסגרת העבודה בבחינת המניעים לקיומה, תפיסת תכונות המאפיינות את העובד המבוגר לעומת העובד הצעיר , מעמדו המשפטי של העובד המבוגר על פי החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה וכן מעמדו המשפטי של העובד במשפט זר.

לצורך בחינה הסוגיה , נעשה שימוש בספרות מחקרית עדכנית , הצגת חקיקה רלוונטית ופסיקה הנוגעת בבעייתיות הנובעת מהאפליה על פי גיל במסגרת העבודה.
עבודה זו תחילה בחנה את סוגיית האפליה. כלומר מהי אפליה על בסיס גיל בעבודה, מהם הנימוקים לאפליה, כיצד תופסים מעבידים את העובדים המבוגרים, כיצד העובדים חשים לנוכח בעיית האפליה בעבודה ועוד.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
עובדים מבוגרים מקוטלגים כבעלי קשיים מנטאליים, איטיים וכדומה . אם כי , הם נתפסים גם כמנוסים, אחראים ונאמנים למקום עבודתם. כלומר לעובדים מבוגרים יתרונות בצד החסרונות , אך ניכר על פי סקירת החומר הנדון כי יתרונות העובד המבוגר לא מהווים שיקול מרכזי או אף משני בקרב מעבידים שכן הנימוקים הכלכליים והתועלתניים גוברים והתוצאה היא אפליה על פי גיל האסורה על פי חוק.