שנתו הראשונה של המורה המתחיל בהוראה הנה מצד אחד שנה דרמטית וטראומטית ומצד שני זוהי שנה בעלת חשיבות מכרעת בקביעת המשך פעילות המקצועית בתחום ההוראה

עבודה זו עניינה ביישום תוכניות כניסה לבית הספר ומקומן בקליטתו היעילה של המורה המתחיל.

שנתו הראשונה של המורה המתחיל בהוראה הנה מצד אחד שנה דרמטית וטראומטית ומצד שני זוהי שנה בעלת חשיבות מכרעת בקביעת המשך פעילות המקצועית בתחום ההוראה.
המורה המתחיל בשנתו הראשונה עובר מהמערכת הלימודית התומכת למערכת הבית ספרית המנוכרת, הוא עובר משלב התיאוריה לשלב המעש, הוא הופך מלומד למלמד. אין ספק כי המעבר בין שני העולמות הנו מעבר הכרוך בקשיים אישיים ומקצועיים.
המורה המתחיל בשלב זה מתנסה בשני שלבים סימולטניים: האחד ללמוד להיות מורה והשני ללמוד ללמד.

שילובו של המורה המתחיל בעבודת ההוראה מהווה משבר חריף ביותר, שכונה ע"י חוקרים, מפקחים ואנשי הוראה בשדה כ"הלם המציאות". מורים שהוכשרו במשך שנים לעבודתם בבית הספר, מדווחים על קשיים בלתי צפויים, הן בעוצמתם והן בסוגיהם. הכניסה המהירה לעבודה, והצורך להתמודד עם בעיות קשות, הם אחד המאפיינים המרכזיים של תופעה זאת.

מטרתה של עבודה זו הייתה לבחון את מקומן של תכניות הכניסה להוראה בקליטתו היעילה של המורה המתחיל בשנתו הראשונה.

עבודה זו מציגה שתי תוכניות , האחת היא תכנית ליווי בקליטה. השנייה היא תכנית ההתמחות בהוראה, אשר משקפת למורה המתחיל את המציאות כפי שהיא , ואכן על פי המחקרים המוצגים, במסגרת עבודה זו ניתן לראות כי רוב המורים סבורים כי התכנית תרמה להם בקליטתם בשנת עבודתם הראשונה.
.