מוטיבציה לקריאה פנימית מוגדרת כנטייתם של אנשים לקריאה מתוך התחושה שתהליך הקריאה מתגמל ומספק כשלעצמו. לשם השוואה, מוטיבציה לקריאה חיצונית נוצרת כאשר אנשים קוראים מקבלים תמריצים שהם חיצוניים לפעילות הקריאה כמו קריאה לצורך הכרה בהישגים או ציונים. מוטיבציה לקריאה חיצונית מכילה גם מניעים אינסטרומנטליים לקריאה כמו השפעות מצד הורים, בתי ספר או עמיתים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר של תכנית התערבות- האזנה לסיפורים על שינוי במוטיבציה של ילדי הגן לקרוא ועל שינוי בהישגי האוריינות שלהם.

מטרת המחקר הנה לבחון את הקשר של תכנית התערבות- האזנה לסיפורים על שינוי במוטיבציה של ילדי הגן לקרוא ועל שינוי בהישגי האוריינות שלהם. הרציונל לכתיבת עבודה נובע מכך שלמרות חשיבות הנושא ועל אף המחקרים הקיימים, יש צורך במחקרי התערבות נוספים במיוחד בשפה העברית – לה מאפיינים ייחודיים לה. ה

ערכת תרומתן של תכניות התערבות אורייניות תסייע גם בשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים כבר בגיל צעיר. תכניות התערבות בגיל הצעיר הן יעילות, הן מבוססות אינטראקציה המקדמת את האוריינות בגן. כמו כן, ישנם גורמים רגשיים כמו מוטיבציה בהן נוגעת תכנית ההתערבות ומסייעת בקידומם.

המחקר הנוכחי הנו מחקר התערבות כמותי ניסויי – לא הסתברותי. המחקר יכלול קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, כאשר קבוצת הניסוי תשתתף בתהליך ההתערבות שאיננו חלק מתכנית הגן הרגילה וקבוצת הביקורת לא תעבור את אותה התכנית.

מטרת המחקר היא לנתח את ההבדלים בין הקבוצות ומתוך כך לבחון את תרומתה של תכנית התערבות בגיל הגן לעידוד המוטיבציה לקריאה והישגי האוריינות של ילדי גן.

סוג המחקר הנוכחי הוא מחקר כמותי- השוואתי. במחקר זה נבדוק כיצד המשתנה הבלתי תלוי- תכנית התערבות יוביל לשינוי במשתנים התלויים- מוטיבציה לקריאה המוגדרת כיעדיו האישיים של האדם, ערכיו ואמונותיו ביחס לנושאים, תהליכים ותוצאות הקריאה. מוטיבציה לקריאה מורכבת ממוטיבציה פנימית וחיצונית.

הבדיקה  נערכה בקרב 32 תלמידי גן חובה: טווח הגילאים של הילדים  נע בין 5  לילד הצעיר ביותר ועד 7.1 לנבדק הבוגר ביותר, הלומדים בגני ילדים בפיקוח משרד החינוך.

כלי המחקר כלל מבדק אוצר מילים- מבחן תבור (2011); מושגי דפוס- (שתיל, 2001, עמ' 48); מודעות פונולוגית- מבדק שווה/ שונה (שתיל, 2001); מודעות מורפולוגית-  (שתיל, 2001, עמ' 5) ו-שאלון מוטיבציה לקריאה (Gambrell, 2015).

במסגרת המחקר הנוכחי, בדקו שתי השערות מחקריות:

• 1.    תמצא  מוטיבציה לקריאה רבה יותר של ילדי הגן לאחר הפעלתה של תוכנית ההתערבות המבוססת על האזנה לסיפורים ולטיפוח האוריינות שלהם בהשוואה למוטיבציה טרם יישום תכנית ההתערבות;
• 2. יימצאו הישגיהם אורייניים גבוהים יותר של ילדי הגן לאחר הפעלתה של תוכנית ההתערבות המבוססת על האזנה לסיפורים ולטיפוח האוריינות שלהם בהשוואה להישגים האורייניים טרם יישום תכנית ההתערבות.