מדינה דמוקרטית מאופיינת בשלושה מגזרים הפועלים זה לצד זה והמשלימים אחד את השני. המגזר הראשון הוא המדינה, המגזר השני הוא השוק והמגזר השלישי הוא כל אותם ארגונים המאוגדים למען עשייה חברתית ללא מטרות רווח כספי, אשר הינם חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית.

הסקירה הנוכחית עניינה במאפייני המגזר השלישי בישראל

המגזר השלישי בישראל הינו פלח חשוב וחיוני בחברה בפרט ובכלכלה הישראלית בכלל. החברה האזרחית וארגוני המגזר השלישי, מלווים את מדינת ישראל מתקופת טרום המדינה ומהווים את התשתית החברתית של המדינה. כמו בכל העולם, גם בישראל מושגי "המגזר השלישי" ו"החברה האזרחית" הם מושגים חדשים יחסית בשיח הציבורי והמחקרי.

בשני העשורים האחרונים, מגמות ההפרטה שהתרחשו ברחבי העולם הובילו לצמיחה של ארגונים רבים ללא כוונות רווח.

ארגוני המגזר השלישי הפועלים ללא כוונת רווח הפכו בשני העשורים האחרונים, הן בעולם והן בישראל, לספק עיקרי של שירותים חברתיים. לנוכח שינויים במדיניות הרווחה והצרכים ההולכים וגדלים של אוכלוסיות אשר בעבר הסתמכו על שירותי המדינה, חלה עלייה במספר הארגונים הללו.

"החברה האזרחית" קשורה ל"מגזר השלישי", אך נבדלת ממנו. בעוד המגזר השלישי אוגד את כל אותם ארגונים הקיימים בישראל שאינם למטרות רווח, החברה האזרחית הינה כר פעילות רחב שמכיל בתוכו לא רק ארגונים, אלא גם קבוצות אחרות כמו רשתות חברתיות או פעילויות פרטיות של אזרחים.

בעשורים האחרונים צומח ומתעצם המגזר השלישי בארץ ובעולם, וחלות בו תמורות רבות כך שארגונים ללא כוונות רווח נדרשים להתמודד עם מורכבות מתמדת לפתרון בעיות בהיקף רחב מתמיד.