במשך שנים רבות המדיניות של משרד החינוך בישראל מכוונת לקידום אוכלוסיית התלמידים בכלל, ותלמידים פגיעים, בפרט. באמצעות השירות לקידום נוער במנהל הנוער והחברה, הקים משרד החינוך רשת שירותים חברתיים, טיפוליים וחינוכיים מבוססי קהילה לבני נוער שנשרו מבית הספר.

מטרת הפרויקט היא להעניק לנוער סיכון מענה ייחודי על מנת שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו מחוץ למבגרת הלימודית הרגילה. 

בחינת בני נוער בסיכון דורשת הבנה של משמעות המושג ויישומים שונים. במהלך ההיסטוריה, החינוך הציבורי יצר תוויות המשמשות לזיהוי וקיבוץ תלמידיו. התלמידים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנשירה מבית הספר מוגדרים בקטגוריה רחבה המכונה "בסיכון".

בחינת הגורמים המובילים נוער לנוער בסיכון, מעלה כי הורות חד הורית מזוהה כגורם סיכון אחד המשפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים, השכלה נמוכה של הורים ומעורבות נמוכה בלימודים של הילדים גם מהווה גורם לסיכון עתידי. כמו כן, לתלמידים עם אחים בסיכון יש סיכוי גדול יותר להיות תלמידים בסיכון ולעזוב את בית הספר

מסוגלות עצמית משפיעה על האופן שבו אנשים מרגישים, חושבים, מניעים את עצמם ומתנהגים. מסוגלות  עצמית של התלמיד משפיעה על שאיפות התלמיד, על רמת המוטיבציה ועל הישגיו הלימודיים. מסוגלות עצמית מתייחסת לרמות גבוהות של יכולת עצמית אקדמית ורמות גבוהות של ציפיות חינוכיות המביאות להישגי ביצועים גבוהים יותר ולהישגים חינוכיים למרות נוכחות גורמי סיכון.

שאלת המחקר: כיצד פרויקט הילה משפיע על מסוגלות עצמית של נוער בסיכון ?

פרדיגמת המחקר הנוכחי היא פרדיגמה איכותנית. מחקרים עדכניים מוכיחים כי גישה איכותית עשויה להניב תוצאות משמעותיות יותר מגישה כמותית כאשר בוחנים את השפעות תכנית הילה על המסוגלות העצמית של בני נוער בסיכון. גישה איכותית תספק סיפור מעמיק ומלא יותר.

המחקר כלל 6 ראיונות בקרב 3 בני  נוער המשתתף בתכנית וש-3 אנשי צוות הפעילים בתכנית.  הראיונות הוקלטו ותומללו (פגישת זום).

המרואיינים היו תלמידים שנשרו מהמערכת הפורמאלית עקב בעיות התנהגות וקשיים לימודיים רבים. לאנשי הצוות שהשתתפו במחקר בעליי וותק של שנים בפרויקט הנדון.