ביתא ישראל מחשיבים את עצמם כ"יהודים האמיתיים "האחרונים שעוקבים בקפדנות אחר כתבי המקרא ולא יודעים דבר מכתבי הרבנות הבאים. רבים מיהודי אתיופיה, וזקנים בפרט, מתייחסים רק לכתוב בתנ"ך.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה השוואה בין מנהגי הכשרות בקרב יהודי אתיופיה לבין מנהגי הכשרות בישראל.

עבודה זו ענייניה מנהגי כשרות בקרב יוצאי אתיופיה.

מטרת מחקר זה היא לחקור את מנהגי הכשרות של יהודי אתיופיה כפי שהיו נהוגים באתיופיה לעומת מנהגי הכשרות הנהוגים בישראל.

שאלת המחקר תבחן האם קיימים הבדלים בין מנהגי הכשרות המאפיינים את יהודי יוצאי אתיופיה לעומת מנהגי הכשרות הנהוגים בישראל ?

מחקר זה טוען כי התרבות האתיופית המעניקה דגש לטהרה ולתקופת האבות השפיע על קיום מנהגי הכשרות ייחודיים אלה באתיופיה.

מחקר זה הנו מחקר עיוני תיאורטי ואיכותני, מחקר המתבסס על מאמרים, מחקרים, ספרים וקטעי עיתונות בתחום הנדון.

במסגרת המחקר הנוכחי נערך חיפוש במאגרי מידע לצורך בחינת התופעה הנדונה, כמו מאגר מאמרים בעברית – אוניברסיטת חיפה, מאגר מאמרים באנגלית- Proquest Central ועיתונות אינטרנטית. כמו כן, מתבסס על שני ראיונות שנערכו בקרב שני אתיופים שנולדו באתיופיה ועלו לישראל בילדותם.

ממצאי הספרות והראיונות לימדו כי מנהגי הכשרות מהווה אלמנט המחזק את הזהות האתיופית לנוכח הדרה וקיפוח של שנים מצד הממסד והחברה הישראלית. כלומר מנהגי הכשרות משמשים מקור לכוחה של החברה והמסורת האתיופית, רצון להחיות את המורשת ועמה את הכבוד שנפגע לאור האפליה בחברה הישראלית.