מחקרים שנעשו בעבר מצאו שמתבגרים בעלי הפרעת קשב לרוב בעלי הערכה עצמית נמוכה. במהלך גיל ההתבגרות (בין השנים 18-12) ,המתבגרים עוברים תהליך של גיבוש זהות והשלמה עם זהותם הכוללת.
עבודה זו באה לבחון את הקשר שבין הערכה עצמית לגיבוש זהות בקרב מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז.
הבנת הסיבות לקשר בין הערכה עצמית וגיבוש זהות בקרב מתבגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז ושל המשמעויות השונות לקשר כזה, יכולים לסייע בפיתוח ארגז כלים שיסייעו ביצירת תהליך גיבוש זהות מוצלח ויוכלו לשמש את אנשי המקצוע אשר מלווים את בני הנוער במסגרות החינוך, את ההורים ואת בני הנוער עצמם.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר שבין הערכה עצמית לגיבוש זהות בקרב מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז.
הבדיקה נערכה בקרבה 74 נבדקים בני נוער המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, בנות ובנים, בני 16 בממוצע, דתיים- מסורתיים.
כלי המחקר כלל מספר שאלונים:
- חלק א'- שאלון פרטים אישיים;
- חלק ב'- שאלון להערכה עצמית – Rosenberg Self-Esteem Scale (RSE)
- ו-חלק ג'- שאלון גיבוש זהות בקרב מתבגרים-(The Dimensions of Identity Development Scale DIDS), 2008., al et Luyckx ).
במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות:
- יימצא שבנים הם בעלי זהות מגובשת במידה רבה יותר מבנות
- יימצא שבנות הן בעלות הערכה עצמית גבוהה יותר משל בנים
- יימצא שבני העיר הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר בהשוואה לבני הקיבוץ/מושה והיישוב הקהילתי
• מבוא
• סקירת ספרות
• הערכה עצמית
• גיל ההתבגרות
• גיבוש זהות
• הפרעות קשב וריכוז
• סיכום החלק התיאורטי
• שאלות המחקר
• השערות המחקר
• שיטה
• כלי המחקר
• הליך המחקר
• שיטת הניתוח
• ממצאים
• דיון
• סיכום
• ביבליוגרפיה
• שאלון