הנחת היסוד בעבודה זו היא שגוף נשי לבוש איננו חושף ואינו משדר את פרטי הגוף הנשי. הבגד לא בהכרח משקף את הגוף – להפך, הבגד מסווה את פרטי הגוף, מסתיר את אברי הגוף . בדרך כלל, כשאנו מדברים על דימוי גוף האישה באומנות אנו מתמקדים בעירום הנשי.

עבודה זו מתמקדת בדימוי גוף האישה הלבושה ביצירות של מספר אמנים

מין וארוטיקה קושרו מאז ומתמיד באופן ישיר עם האומנויות.  ניתן אף לומר כי האומנות נובעת מהארוטיקה ומהמיניות. ההשראה המינית הזו באה לידי ביטוי נרחב באומנות. לעיתים קרובות האומנות משלבת בין סממנים ארוטיים לסממנים דתיים לבין סיפורים קסומים -אגדתיים.

הארוטיקה באומנות מוצגת, אם כן באמצעות שני אספקטים עיקריים כארוטיקה המשלבת סממנים דתיים או כארוטיקה המשלבת סממנים חילוניים.

עירום נפוץ באמנות העולם המערבי, כאשר העירום הפך לראשונה למשמעותי באמנות יוון העתיקה, שם תחרויות אתלטיות בפסטיבלים דתיים חגגו את גוף האדם, במיוחד הזכר, באופן שאין שני לו.

סקירת הספרות מוצגת בפרק הראשון במחקר על דימוי גוף האישה העירומה באומנות, מדוע נהגו אומנים רבים לצייר דוגמניות ונשים בעירום, ובפרקים הבאיםמוצגים ארבעת האומנים על פי סדר כרונולוגי:

1. הראשון: ג'אן גוסטב קורבה שחי ויצר בין השנים 1819-1877.
2. השני: אדגר אילר ג'רמן דגה שחי ויצר בין השנים 1834-1917 .
3. השלישי: אוסקר קלוד מונה שחי ויצר בין השנים 1844-1926.
4. הרביעי: גוסטב קלימט שחי ויצר בין השנים 1862-1918 .

שאלת המחקר: עבודה זו מתמקדת בדימוי גוף האישה המלובשת באומנות. מה ניתן ללמוד מעצם הבחירה של האומנים  לצייר דמות נשית לבושה, מה ניתן ללמוד מעצם בחירתם ותפיסתם האומנותית והעיצובית של האמנים שנבחרו להציג בעבודה זו.

את סקירת הספרות אציג בפרק הראשון במחקר על דימוי גוף האישה העירומה באומנות, מדוע נהגו אומנים רבים לצייר דוגמניות ונשים בעירום, ובפרקים הבאים אציג את ארבעת האומנים על פי סדר כרונולוגי, הראשון: ג'אן גוסטב קורבה שחי ויצר בין השנים 1819-1877. השני: אדגר אילר ג'רמן דגה שחי ויצר בין השנים 1834-1917 . השלישי: אוסקר קלוד מונה שחי ויצר בין השנים 1844-1926. הרביעי: גוסטב קלימט שחי ויצר בין השנים 1862-1918 .

נושא העבודה :דימוי גוף האישה המלובשת באומנות בין העידן האימפרסיוניסטי לעידן המודרני

שאלת המחקר: בעבודה זו אתמקד בדימוי גוף האישה המלובשת באומנות. מה ניתן ללמוד מעצם הבחירה של האומנים שבחרתי  לצייר דמות נשית לבושה, מה אני יכולה ללמוד מעצם בחירתם ותפיסתם האומנותית והעיצובית של האמנים שבחרתי להציג בעבודה זו.

עבודה זו כללה התבוננות על יצירות אומנים ובחינת התפיסה של האומנים  את הגוף הנשי.  נראה כי מרבית היצירות מושפעות מחיי האומן ויחסו לנשים  ואכן, על פי התבוננות בהן ניתן להבחין באלמנטים ההופכים אותן לפחות אירוטיות ויותר התייחסות לאישה וחשיבותה כאדם. היצירות שהוצגו מעודנות במידה רבה ואינן חושפות את האינטימיות הנשית,  הן משאירות מקום לדמיון ועוטות מסתוריות, אך אינן מוגדרות כאירוטיות.