אלימות בני נוער היא סוגיה מורכבת המשפיעה על  בריאות הציבור ומשתרעת על קווים גיאוגרפיים, אתניים וסוציו-אקונומיים. כמו כן, תוקפנות ואלימות קורעים את מרקם החברה. לעתים קרובות הם מהווים איום על תחושות של בטחון ואמון, מערערים את היחסים הבריאים בין בני האדם, ומביאים סבל רב ואובדן מיותר לאנשים במדינות רבות

עבודה זו תעסוק באלימות בני נוער, גורמים ודרכי טיפול, כאשר תופעת האלימות בקרב בני נוער היא תופעה ידועה בארץ ובעולם זוכה לפרסום רב ומדאיג בשנים האחרונות.

אלימות מוגדרת כהתנהגות תוקפנית לא רצויה על ידי נער אחר או קבוצת צעירים אחרים לא אחים או שותפים להיכרויות הנוכחיים הכרוכים בחוסר איזון כוח שנצפה או נתפס וחוזר על עצמו מספר פעמים או סביר מאוד שיחזור על עצמו. באופן מסורתי, אלימות הוגדרה כהתנהגויות אלימות מכוונות, חוזרות על עצמן ומאופיינות בחוסר איזון כוח. אלימות יכולה לכלול התנהגויות פיזיות ומילוליות.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר אלימות פיזית כשימוש בכוח גופני מכוון נגד אדם או קבוצה אחרת המביא לפגיעה פיזית, מינית או פסיכולוגית. מכאן משתמע שמלבד פציעות ומוות, אלימות פיזית יכולה להביא גם לתוצאות פסיכולוגיות

לפי המודל החברתי-אקולוגי של בריונות, הגורמים המשפיעים על התנהגות אלימה  נובעים מגורמים אישיים, משפחתיים, עמיתים, בית ספר וקהילה . על כן, התערבויות הפועלות ברמות אקולוגיות מרובות נחשבות לאמצעי המוצלח ביותר למניעת התנהגויות אלימות בבתי ספר

אלימות בקרב בני נוער היא נושא חשוב בתחום בריאות הציבור ברחבי העולם, כאשר אלימות פיזית היא גורם עיקרי לתחלואה ותמותה בקרב בני נוער, והיא דורגה כגורם המוות הרביעי העיקרי בשנת 2013 בקרב מתבגרים בגילאי 15-19 שנים בעולם (5.5%). הוכח כי הוא קשור חזק להתנהגויות לא בריאות כמו שימוש באלכוהול וסמים. בנוסף, אלימות בקרב בני נוער נוטה להתחזק אחר הבגרות.

התערבות חינוכית לצמצום האלימות בבית הספר אמורה לטפל גם ברמת הפרט האלים, הפוגע, הממריד והמתסיס, וגם ברמה המערכתית, שניתן להגדירה בהקשר זה כקבוצות השתייכות והתייחסות שונות בבית הספר ובמערכת הארגונית הבית ספרית. אקלים של שיתוף- אקלים כיתה חיובי המתאפיין בפתיחות התנהגותית ומחשבתית, בתמיכה של המורה בתלמידים ובתמיכת התלמידים בחבריהם, בגישה שוויונית של המורה כלפי תלמידיו, ובכך שהתנהלות הכיתה מוסדרת באמצעות מערכת חוקים וכללים בהירה ומפורטת.