במסגרת חוק חינוך חובה תש"ט (1949) ילדים מגיל חמש ועד גיל שש עשרה חויבו ללמוד במוסד חינוכי. הידע הנרכש בבתי הספר כולל לימוד המיומנויות הבסיסיות, למשל בחשבון ובעברית, ולצדם מקצועות נרחבים יותר במטרה ללמד את התלמידים ערכים ועקרונות נוספים אשר ילוו אותם במהלך חייהם.
העבודה הנוכחית תבחן כיצד הרב תרבותיות באה לידי ביטוי במערכת החינוך
התפיסה החינוכית הרב תרבותית, הנה גישה הדוגלת בחינוך עבור כלל התלמידים ולא בעבור קבוצות ספציפיות. ההנחה היא שדיון ולמידה על הקבוצות החברתיות השונות יעלה את ההבנה, הכבוד והסובלנות בין הקבוצות. במקביל לכך, הבסיס לדמוקרטיה הוא חינוך. חברה דמוקרטית היא יותר מאשר מוסד ממשלתי, זוהי דרך חיים משותפת של למידה, של הסכמה, של שיתוף פעולה ותמיכה בחברה סבלנית ולא אלימה.
לאור העלייה הגדולה מצפון אפריקה נוצרו פערים באיכות ההוראה בין אוכלוסיית וותיקות ומבוססות לבין איכות החינוך באזורי פיתוח ומעברות. פערים אלו הציבו את העולים החדשים בעיקר אלו מצפון אפריקה בתחתית הסולם הריבודי
לצורך הבדיקה נעשה שימוש בניתוח מסמכים שונים כגון:תכניות לימודים, פרוטוקולים המעידים על תרבות בית ספרית וסיפורי מקרה.
רב תרבותיות מוגדרת כנוכחות של מגוון אתנו-תרבותי בחברה, כנוכחות של השתתפות שוויונית של כל הקבוצות התרבותיות באותה חברה. למרות שרב תרבותיות מתייחסת לנוכחות המגוון התרבותי בחברה, יסוד הליבה השני ברב-תרבותיות (השתתפות שוויונית) חשוב לא פחות.
מבוא
פרק ראשון- רב תרבותיות מהי?
1.1 רב תרבותיות כערך בסיסי בעולם המודרני
1.2 הרב תרבויות בישראל
פרק שני- מבנה מערכות חינוך במדינת ישראל
2.1 החינוך הממלכתי
2.2 החינוך הממלכתי – דתי
2.3 החינוך הערבי
2.4 החינוך הדרוזי
פרק שלישי- השלכות מבנה החינוך הרב תרבותי על הקבוצות השונות
פרק רביעי- רב תרבותיות במערכת החינוך: ביה"ס קורצ'אק וביה"ס מגינים
4.1 רקע: הקמת בתי הספר בקריית שמונה
4.2 בית ספר מגינים
4.3 בית ספר "קורצ'ק"
מסקנות והמלצות
ביבליוגרפיה