גילנות מוגדרת כתהליך של אפליה וסטריאוטיפים שיטתי נגד קשישים

סקירת ספרות זו דנה בהיבטים שונים של משמעות החיים בקרב קשישים בעידן הפוסט מודרני 

גילנות מוגדרת כסטריאוטיפים חיוביים או שליליים, דעות קדומות ו/או הפליה כנגד (או לטובה של) אנשים מבוגרים על בסיס גילם הכרונולוגי או על בסיס התפיסה של היותם "זקנים" או "קשישים".

תיאורית החליפין מהווה בסיס להבנת הקשר בין המשפחה לבין הקשיש, התיאוריה מסבירה כי יחסי גומלין מתרחשים באמצעות נתינה וקבלה, מתוכן מפיקים שני הצדדים הנאה ותועלת מהקשר

לתמיכה החברתית המוענקת על-ידי בני המשפחה ישנה חשיבות עצומה לאיכות חייו, לבריאותו הפיזית והנפשית ולרמת חייו של הזקן

תהליך הזקנה עלול להתבטא בפגיעה בביטחון העצמי של הקשיש ולעורר בו ייאוש גדול וחוסר אונים

ובכך להעיב על הערכתו של הקשיש את עצמו

כבכל שלבי ההתפתחות גם בזקנה יש היבטים חיוביים לצד היבטים שליליים. ההיבטים השליליים כוללים בין השאר,  התעללות והזנחת קשישים כתופעה ידועה ומוכרת. בני הגיל השלישי הסובלים מהתעללות ו/או הזנחה מציגים גם תסמינים נפשיים שליליים כמו גם ירידה בכשרים הפיסיים והמנטאליים

הסבת תשומת הלב אל הכוחות, הבריאות, והחוסן הנפשי של האדם הזקן היא חשובה, לצד הבנת החולשה, האבדניים והחולי הפיזי והמנטאלי

מוות הוא עניין אנושי רב עוצמה המתייחס לחשש שנוצר על ידי המודעות למוות. ספרות מצביעה על החרדה ממוות התורמת לתוצאות רגשיות והתנהגותיות . המוות הוא נושא שמעסיק קשישים החשים בקרבה למוות ועל כן חרדים סביב  נושא החידלון והן סביב נושא תהליך המיתה.