חקר השיח המכונה גם ניתוח השיח הוא ענף חדש יחסית של הבלשנות. את המונח טבע זליג האריס, שהציע לפרוץ את הגבולות המסורתיים של הדקדוק, ולחקור את תופעות הלשון גם ביחידות הגדולות מהמשפט.
הניתוח בעבודה זו משתייך לטקסט השכנועי- ארגומנטטיבי. הניתוח הינו הראיון אותו ערכה הגב' דנה ויס לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ובו הוא השיב לשאלות אזרחי מדינתו.
מיונם של טקסטים היה מקובל עוד בימי יוון העתיקה, אם לצרכים אסתטיים (ביקורת יצירות ספרותיות והצגות תיאטרון), ואם לצרכים רטוריים (בנאומי שכנוע בחיים הפוליטיים).
כתוצאה מכך, אנו מבחינים בין המיון הקלאסי של הטקסטים לבין המיונים החדשים, שנוצרו על רקע התפתחותו של חקר השיח.
המיון הקלאסי- בעקבות תפיסתו של אריסטו היה מקובל במשך דורות רבים המיון של הטקסטים לארבעה סוגים: סיפורי, תיאורי, היצגי, שכנועי.
בתשובות נתניהו לאזרחיו הוא מנסה לשכנע בחפותו כחלק ממאפייני בשיח הטיעוני-ארגומנטטיבי. נתניהו בדבריו משתמש במגוון אסטרטגיות לדוגמת: פנייה לרגש, שימוש באמצעים רטוריים כמו- מטאפורה, מילים מעצימות וכו'.. פעולות דיבור שונות שדרכן הוא מכוון להשיג מטרה מעבר לאמירה הגלויה והמפורשת. נתניהו משתמש הן בדיבור ישיר והן בדיבור עקיף ובעוד כמה וכמה אסטרטגיות למטרת קידום השיח אותן אציג בניתוח, וכן גם אציג ואנתח את דבריי המראיינת ודבריי האזרחים.
1. מבוא
2. ניתוח השיח "מיוחד: אתם שואלים- ראש הממשלה עונה"
2.1 מטרות השיח
2.2 זירת השיח
2.3 השותפים בשיח
2.4 האתוס
2.5 האמצעים הרטוריים, פעולות הדיבור והאסטרטגיות המשרתות את השיח
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה
5. נספחים
5.1 תמליל השיח: "אתם שואלים- ראש הממשלה עונה"