אוכל הוא חלק חיוני מחייהם של אנשים, וככזה הוא הרבה יותר מסתם אמצעי הישרדות. אוכל הוא גם הגורם העיקרי לאופן בו אנו רואים את עצמנו ואת אחרים,  האוכל ממלא תפקיד משמעותי בנושאים חברתיים ופוליטיים.

מטרתה העבודה הייתה לבחון מהן התפיסות של מזרחים בני הדור השלישי ביחס למאכלי עדה מסורתיים, לבישולם ולאכילתם בחיי היומיום.

בחינת תפיסת מאכלי עדה ואכילתם ביום יום מספקת חקירה תרבותית אודות מה שאנחנו צורכים, מה המאכלים מספקים עבורנו, מי מכין עבורנו, מי שותפנו לשולחן, מה המשמעות של מאכלי העדה וכדומה. ובכן, מעבר להזנת הגוף, מה שאנו אוכלים עשוי לעורר ולחזק את הקשר בין יחידים, קהילות ואפילו מדינות. אין מערכת יחסים קרובה יותר מזו עם המשפחה, ואוכל ממלא תפקיד גדול בהגדרת תפקידים, חוקים ומסורות משפחתיות. זה עוזר לנו לגלות עמדות, פרקטיקות וטקסים סביב אוכל  השופך אור על אמונותינו הבסיסיות ביותר לגבי עצמנו ולגבי אחרים

מטרת מחקר זה היא לנסות ולתת תשובות לשאלות ביחס לתפיסת מאכלי עדה ואכילתם ביום יום. ראשית, יוצגו גישות ליחסים אתניים במדינת ישראל: הצגת שלוש גישות חלופיות ליחסים בין העדות: התרבותית, המעמדית והפלורליסטית. שנית, תיערך סקירה אודות מזרחים בישראל: אתניות ומעמד ולבסוף, ייסקרו היחסים השונים בין אוכל וזהות עדתית, כיצד מערכות יחסים אלה מנהלים משא ומתן על זהותנו, התרבויות והסביבות שלנו ובדיקת הקשר בין הזהות המזרחית לבין מאכלי העדה.

שאלת המחקר תבחן מהן התפיסות של מזרחים בני הדור השלישי ביחס למאכלי עדה מסורתיים,

המדגם כלל 6 נשים נשואות+ ילדים, נולדו בישראל, משכילות. 5 משתייכות לעדות המזרח ומרואיינת אחת מעורבת. כלי המחקר היה ראיונות עומק חצי מובנה.

ניתוח ממצאי הראיונות  העלה כי יחסים קרובים למשפחה תורמים גם לשייכות לעדה, כלומר המרואיינות ציינו קשרים טובים עם משפחותיהם כמו גם שייכות לעדה, אך הציגו גם בחלקן יחס בקורתי כלפי העדה אליהם הן משתייכות, כלומר, הן מרגישות שייכות לעדה , אך גם מבקרות אותה ואת מנהגיה התרבותיים- קולינריים ואת הערכים התזונתיים הנמוכים המאפיינים את מאכלי העדה.