נושא ההתמודדות עם סוף החיים, בהקשר של מוות בכבוד, זכה למשמעות ציבורית רחבה בעשורים האחרונים, כאשר חוק החולה הנוטה למות נחקק בישראל בשנת 2005

עבודה זו עניינה בשאלה המשפטית לפיה מה בין פעולה אקטיבית לפעולה פאסיבית המביאות לכדי המתת חסד? עם התייחסות לטיפול מקל. על מי חל חוק החולה הנוטה למות ואיך יש לראות הנחיות רפואיות מקדימות שהותיר החולה מבעוד מועד(בעודו כשיר)?

חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, מבוסס על ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומביא בחשבון תפיסות דתיות ומוסריות. הרעיון המרכזי של החוק הוא מתן אפשרות נורמטיבית להימנע מטיפול מאריך סבל וזאת ע"י התנאים המוגדרים בחוק בהם אדם בישראל רשאי לקבוע את הטיפול הרפואי שיקבל, אם בכלל, שבמידה וייקבע כי הוא סובל ממחלה חשוכת מרפא ושכפועל יוצא מכך תוחלת חייו אינה עולה על שישה חודשים, גם אם יקבל את הטיפול המיוחל, או אם המדובר בחולה שחלק ממערכותיו החיוניות כשלו ותוחלת חייו אינה עולה על שבועיים , זאת תוך איזון בין ערך קדושת החיים לאוטונומית האדם.  בהתייחס לכך, יפים דבריו של השופט מ' אלון: "חיי אדם המה מן הדברים שאין להם שיעור, הן מבחינת ערכם והן מבחינת אורכם.."

בפרק הראשון  אבחן את החוק ואציג תמונה כללית של מעמדו של החולה הנוטה למות וסמכותו להסכמה לכך. הראה את מצב החולים אשר נכנסים בגדר חוק זה וכן אראה את עניין המתת החסד האקטיבית למול המתת החסד הפאסיבית.

בפרק השני אבחן את הפסיקה והספרות הרלוונטיים. אתייחס להתפתחותם לאורך השנים(למרות שלא קיימת פסיקה בישראל שקבעה כי מתירה לגרום למות לאדם באופן אקטיבי, שכן לא הסכימה לקבוע כי המדובר בחולה שלא נותרו לו יותר מ-6 חודשים) ולמורכבות שבביסוס עיגון משפטי להליך שכזה.

בפרק השלישי אסקור את ההיסטוריה להקמת החוק.

בפרק הרביעי אציג את הקשיים החוקתיים והפרקטיים שמביא עימו החוק, בניהן מה בדבר הנחיות רפואיות מקדימות שהותיר החולה או מה בדבר מיופה כוח שהסמיך החולה, כל זה מבעוד מועד, בעודו כשיר. כמו כן אראה מדוע יש הרואים לנכון לאמץ את הצעת החוק הראשונית שהייתה בהצעת חוק זכויות החולה, התשנ"ב-1992, ולא את הפשרה שהתקבלה בסוף במסגרת חוק החולה הנוטה למות, לאחר שרצו לרצות את הצדדים.

בפרק החמישי אדון במשפט משווה ואציג סקירה בין מדינות אשר מאפשרות המתת חסד בין אקטיבית ובין סבילה.

בפרק השישי אנסה להציע קווים כלליים היכולים לייצר איזון מבורך, להפיק את התועלת שבדבר קבלת החוק על בוריו מחד גיסא, וכן להתמודד עם הקשיים שהחוק נושא בכנפיו, מאידך גיסא.