נשים שנחשפו להתעללות בילדות פגיעות יותר לתוצאות פסיכוסוציאליות לא טובות ובעיקר חוות בעיות בבריאות הנפשיות לאורך חייהן. מחקרים אפידמיולוגיים מאשרים כי התעללות והזנחה בתקופת הילדות מנבאים דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בבגרות.
סקירת הספרות הנוכחית דנה בהיבטים של התעללות מינית, פיזית ונפשית בילדות והשפעתה על אימהות בבגרות.
התעללות במשפחה (אלימות במשפחה, אלימות של בן זוג אינטימי) היא גרימת נזק גופני, מיני או נפשי, כוללת כפייה או שלילת חירות שרירותית
אלימות במשפחה (התעללות בילדים או אלימות של בני זוג אינטימיים) מובילה להשלכות ארוכות טווח בקרב נשים. התעללות בילדים מהווה סיכון למגוון של תסמינים פסיכולוגיים והפרעות פסיכיאטריות בבגרות, כמו גם לבעיות גופניות ארוכות טווח. ההשפעות של אלימות בין בני זוג כוללת בעיות בריאות נפשיות, שימוש בסמים ובעיות בריאות כרוניות
התעללות בתקופת הילדות היא גורם סיכון בולט לתפקודם של מבוגרים ומזיקה לתפקוד ההורות לטווח הארוך. במהלך אינטראקציות שנצפו בין אם לילד, אימהות עם היסטוריה של התעללות מינית בילדות הן מתירניות או מפגינות לעתים קרובות יותר התנהגויות עוינות ואלימות כלפי ילדיהן שלהן. נשים שסבלו מהתעללות מינית בילדות מביעות גם השקפות שליליות יותר על עצמן כהורים, בעלות תפיסה פחות מאוזנת לגבי הורות, מראות היפוך תפקידים בהורות לילדם ויש להם ייחוסים עוינים וייצוגים מעוותים כלפי הורות.
פרק 1: הגדרה של אלימות
פרק 2: התעללות מינית, פיזית ונפשית בילדות והשפעתה על אימהות בבגרות
ביבליוגרפיה