במרבית הכלכלות המתקדמות, המגזר הציבורי חולש על חלק ניכר מכלל התעסוקה. מחקרים קודמים הראו כי פרמיית השכר במגזר הציבורי (שכר ממוצע במגזר הציבורי ביחס לשכר הממוצע במגזר הפרטי) נוטה להיות חיובית במדינות מפותחות רבות. מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהו הקשר בין חברות בארגוני עובדים לבין תגמול/שכר עובדים.

משימתם העיקרית של מרבית האיגודים המקצועיים בראשית המאה ה-21 היא להיטיב את תנאי העבודה של העובדים השכירים ולהגדיל את חלקם בהכנסה הלאומית

כאשר על פי הספרות ההתאגדות משפיעה באופן משמעותי ועצמאי על השכר, כלומר, באמצעות כוח המיקוח של האיגודים השונים הם מובילים לפרמיה גבוהה יותר של שכר. ההצלחה של האיגודים בהעלאת השכר מועצמת עוד יותר אם גמישות המחירים של הביקוש למוצרים או שירותים בענף היא נמוכה.

המחקר הנוכחי הקיף 3394 נבדקים שכירים  בסה"כ ע"פ סקר חברתי משנת 2016, נשים וגברים, צעירים ובוגרים, נשואים בעיקר ויהודים.

תוצאות מודל הרגרסיה העלה כי לחברות בארגון עובדים קיימת תרומה חיובית  מובהקת לניבוי גובה השכר.  מכאן שהשערת המחקר לפיה יימצא כי לחברות בארגון עובדים בקרב שכירים קיימת השפעה / תרומה חיובית לגובה השכר החודשי אוששה.

ממצאי נוספים במחקר הנוכחי העלו כי מגדרו של העובד משפיע על רמת שכרו, למגדר גברי קיימת תרומה חיובית לגובה השכר, מצב משפחתי נשוי יוביל לעלייה ברמת השכר, לאום יהודי יוביל לעלייה בגובה השכר, לרמת השכלה, היקף שעות העבודה, לכהונה בתפקיד ניהולי ולוותק במקום העבודה תרומה חיובית לשכר גבוה יותר.

מסקנת המחקר היא כי חברות בארגון עובדים מניבה שכר גבוה ויציב עבור העובד.