האימפריה העות'מאנית הייתה מדינה אסלאמית בה שימש ראש המדינה כחליף שהחזיק בסמכות זמנית ורוחנית כאחד. התרבות הפוליטית המסורתית של האימפריה, נמשכה כל עוד המדינה שמרה על כוחה הצבאי ועל כוחה הכלכלי.

עבודה זו עוסקת ברפורמות בחינוך באימפריה העות'מאנית במאה ה-19.

החל בסוף המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע-עשרה, האימפריה העות'מאנית נכנסה לתקופה של דעיכה צבאית וכלכלית . בשלב זה,  צצו רעיונות חדשים לגבי נחיצות הרפורמות בתחום המדיני, הכלכלי, החינוכי והצבאי . כתוצאה מכך מנהיגים עות'מאניים הבינו כי קיים צורך להכניס רפורמות במבנה הפוליטי, הכלכלי, החינוכי והצבאי של האימפריה. המודרניזציה והחילון שהתקבלו בעקבות האימפריה העות'מאנית התרחשו במספר שלבים שהובאו אליהם בעקבות אירועים משמעותיים. את המאמצים המוקדמים ביותר למודרניזציה ושילוב השפעות המערב ניתן לייחס להשפעת המהפכה הצרפתית בשנת 1789.

מתוך ההבנה כי החינוך היה אחד מעמודי התווך בתקופה העות'מנית, ברצוננו לבחון מה היו המטרות של המדינה ברפורמות במערכת החינוך וכיצד פעלה לממש מטרות אלה במהלך המאה ה-19.  העבודה תדון בהתחלתו ויישומו של החינוך ממלכתי, כלומר החינוך בחסות המדינה, בימי הסולטאן סלים השלישי (1798-1808).

הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:

• הגורמים לרפורמות בחינוך באימפריה העות'מאנית: הצגת מערכת החינוך אשר התקיימה לפני התערבות המדינה בתחום זה (החינוך בחסות המוסדות הדתיים) והסבר מדוע היה צורך בבתי הספר החדשים של המדינה. בשלב הראשון מדובר היה בצורך באנשים משכילים לצבא ולביורוקרטיה. השלב הבא: חינוך שתכליתו כבר אינה רק צורכי המדינה אלא חברה מתקדמת, פרוגרסיבית, מודרנית. בשלב זה התרחבה מאוד מערכת החינוך (ובעיקר החינוך היסודי), נכנסו אליה שכבות חברתיות חדשות ולתוכנית הלימודים נכנסו מקצועות חדשים, שלא שירתו ישירות את האינטרסים של המדינה.
• המוסדות והאנשים אשר היו מעורבים בתהליך: דיון הסולטנים אשר תמכו/עיכבו את הרפורמות החינוכיות והמוסדות החינוכיים שקמו באימפריה העות'מאנית לנוכח הרפורמות.
• השפעות הרפורמות בחינוך באימפריה העות'מאנית: דיון בהשלכות הרפורמות על האימפריה מבחינה חברתית וחינוכית.