מוטיבציה להוביל הנה הרצון והדחף של אדם לקחת על עצמו תפקיד מנהיגותי. במחקרים קודמים הממצאים מראים כי תכונות אישיות מנבאות לחיוב את המוטיבציה להוביל, כמו גם נרקיסיזם, המאופיין ביהירות, הערכה עצמית ועוינות.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין מוטיבציה להנהיג, נרקיסיזם ומסוגלות עצמית בקרב נשים וגברים.
סוגיית מנהיגות בקרב נשים מצויה במרכז תשומת הלב של המחקרית מאז החלו נשים לכהן בעמדות ניהול. נטען כי נשים מנהלות מציגות מיומנויות "נשיות" ואיכויות, מתמודדות טוב יותר עם משימות מורכבות, משקיעות מאמץ בבניית קשרים והבנה עם העובדים, בונות קשרים אישיים, אמון הדדי, רמה גבוהה של שיתוף פעולה, דוגלות בתקשורת פתוחה, שוויונית ואינטראקטיבית
במחקר השתתפו גברים ונשים, בני 34.40 בממוצע, רווקים ונשואים, בעלי תואר ראשון ברובם. בחינה תיאורית של המשתנים העלתה כי בבחינת תפיסת המוטיבציה להנהיג חושב ממוצע בינוני עד גבוה, למידת הנרקיסיזם של כלל הנבדקים חושב ממוצע נמוך עד בינוני ולמסוגלות העצמית חושבה מידת מסוגלות עצמית ממוצעת.
כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי אשר כלל 4 חלקים: בחלק הראשון שאלון דמוגרפי, חלק שני- שאלון מסוגלות עצמית, חלק שלישי – שאלון נרקיסיזם וחלק רביעי– שאלון מוטיבציה להנהיג .
השערות המחקר: קיים קשר חיובי בין תחושת מסוגלות עצמית לבין מוטיבציה להנהיג; קיים קשר שלילי בין נרקיסיזם למוטיבציה להנהיג; מוטיבציה להנהיג גבוהה יותר בקרב גברים; רמת הנרקיסיזם גבוהה ביותר בקרב גברים מנשים; תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר בקרב גברים; ו- ניתן לנבא מוטיבציה להנהיג באמצעות מידת נרקיסיזם ומסוגלות עצמית תוך פיקוח על מגדר.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1. מוטיבציה להנהיג
1.2 נרקיסיזם
1.3 מסוגלות עצמית
1.4 הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין מוטיבציה להנהיג
1.5 הקשר בין נרקיסיזם למוטיבציה להנהיג
1.6 הבדלים בין גברים לנשים: מוטיבציה להנהיג , נרקיסיזם ומסוגלות עצמית
1.7 מודל המחקר (מודל הניבוי)
1.8 השערות המחקר
2. שיטת המחקר
2.1 שיטת דגימה ואוכלוסיית המחקר
2.2 משתתפים
2.3 הליך המחקר
2.4 כלי המחקר
2.5 שיטת הניתוח
3. ממצאים
3.1 בחינת השערות המחקר
4. דיון, סיכום ומסקנות
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים