עבודה זו עוסקת  בשילוב תחום התרפיה באמנות בהוראת ילדים עם ADHD. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעת התנהגות נוירובית הנגרמת על ידי רמות לא מאוזנות ולא מבוקרות של נוראפינפרין ודופמין במוח (LaJevic, 2013).

טיפול באומנות הוא תחום טיפולי צעיר יחסית. תחילתו סביב אמצע המאה העשרים. באנגליה, כמו בארצות הברית, שורשי הטיפול באמנות טמונים בעיקר בחינוך לאמנות, בפעילות אמנות ובפסיכולוגיה התפתחותית (Dilawari, & Tripathi, 2014). טיפול באומנות משלב את תחומי ההתפתחות האנושית, אמנות חזותית (רישום, ציור, פיסול וצורות אמנות אחרות), ותהליך היצירה עם מודלים של ייעוץ ופסיכותרפיה (Dilawari, & Tripathi, 2014)

תרפיה באמנות כוללת התערבויות קליניות כדי לחזק ולהרחיב יכולות, כישורים ורגשות בקרב תלמידים. תהליך היצירה חשוב יותר מהמוצר, כאשר ההתמקדות בטכניקות באמנות או בסיוע לתלמידים ואינה בביקורת על האסתטיקה של יצירותיהם. התרפיה מספקת הבנה אודות התנהגויות, תכונות פסיכולוגיות ואתגרים.  הוראת אומנות וטיפול באמנות עושים שימוש במגוון חומרים העשויים לסייע לתלמיד מבחינה לימודית, רגשית, והתנהגותית. כמו כן, יתרונות ההוראה לאומנות מקיפה תחומים רבים, כמו יצירתיות וביטוי, פיתוח מגוון כישורים והתנהגויות ושיפור נקודות החוזק והחולשות. האמנות מסייעת לתלמיד לתקשר בצורה יעילה יותר, לשפר את הקוגניטיבית, מיומנויות התנהגותיות, להגביר את הפיתוח המוטורי ולהגביר את המישוש ואת המודעות החושית (2017 Alter-Muri).

שאלת המחקר תבחן כיצד טיפול באמנות תורם לילדים עם ADHD ?

על מנת להשיב לשאלה זו, ייסקרו הנושאים הרלוונטיים לבסיס תיאורטי של תחום המחקר. ראשית, מהי תרפיה באומנות, ומהו חינוך לאומנות, שנית, ADHD- הגדרות וסוגים, מאפיינים ושכיחות באוכלוסייה, שלישית, אומנות כדרך טיפולית בחינוך והעיסוק באומנות בקרב בעלי ADHD .