עבודה זו תדון ביחסי ישראל- הכורדים בעירק ותחומי שיתוף הפעולה הפוטנציאלי, בצד החשש כורדי מתגובות שליליות של עירקים לא-כורדים והעולם הערבי, והחשש בישראל מפני התנגדות לטורקיה וסיכן את השותפות האסטרטגית שלה עמה.
העם הכורדי הוא קבוצה אתנית שמקורותיה נמצאים במזרח התיכון. הם במקור מאיראן ומאפגניסטן ועברו לאזור עיראק ב -200 השנים האחרונות. הם מהקבוצות האתניות הגדולות בעולם שאין להן מדינה משלהן. הכורדים נחשבים על ידי כמה חוקרים לצאצאיהם של שבטים אינדיאנים שונים שהגיעו לאזור לפני כ -4,000 שנה. הערבים החילו את השם "כורדים" על תושבי ההרים לאחר שכבשו את האזור ואסלמו אותו. הכורדים כבשו אזור נרחב, שנקרא "כורדיסטן", ופירושו הארץ הכורדית. היא כוללת חלקים מאיראן של ימינו, בצפון עיראק, חלקים מצפון סוריה ומזרח טורקיה .
הכורדים, מתגוררים בעיקר באזור הררי בגבולות של טורקיה, איראן, עיראק וסוריה. העם הכורדי מונה לפחות 25 מיליון אנשים, המחולקים בין טורקיה, עיראק, איראן וסוריה. האזור העיקרי בו הם מאוכלסים הוא בכ 230,000 קילומטרים רבועים. הכורדים הם הקבוצה האתנית הגדולה בעולם ללא מדינה
במשך 35 שנה ישראל הייתה יעד מרכזי להתקפות רטוריות, אידיאולוגיות וצבאיות של המשטר הבעתי בעירק, עם זאת, קריסת הבעת' והשינויים הרבים שחלו בעירק, עמדתה של בגדאד כלפי ישראל השתנתה באופן ניכר. הרטוריקה הקשה נגד ישראל נעלמה לגמרי. באופן דומה, המחויבות הקולית והממשית לעניין הפלסטיני צומצמה במידה ניכרת. שינויים אלה היו קשורים לגורמים טקטיים ואסטרטגיים שונים. ניתוח גורמים אלה כולל את הצורך של בגדאד להקדיש את כל האנרגיות שלה לנושאים ביתיים, חוסר היכולת המתמשך של בגדאד לפתח קווי מדיניות חוץ עצמאיים וברורים ותסכול של עירק לייצב עצמה לאחר נפילתו של סדאם
הגורמים העמוקים יותר לשינויים בגישת עיראק לסכסוך הערבי-ישראלי קשורים ישירות לנוכחות האמריקנית במדינה ולהשפעתה הממתנת על שותפיה שם, החברה והמדיניות הליברלית, הפלורליסטית והפתוחה יותר שהתפתחה בעירק למרות זרמים הפוכים וחשוב יותר הוא חיזוק הכורדים באזור האוטונומי שלהם ובמיוחד בבגדאד
שאלת המחקר תבחן כיצד באים לידי ביטוי יחסי ישראל והכורדים בצפון עיראק. הבדיקה תכלול סקירת ספרות בעברית ואנגלית הדנה במערך היחסים הסודיים והגלויים בין ישראל לבין הכורדים בצפון עיראק.
מבוא
פרק א: ישראל וברית המיעוטים
פרק ב: ישראל והחזית המזרחית
פרק ג: יחסים עם הכורדים
סיכום
ביבליוגרפיה