מטרת העבודה היא  לבחון את חוק הלאום והמחלוקות שהתעוררו סביבו מנקודת מבטן של רולס ושל הגישה הרב תרבותית, אל מול הזכות המוסרית של מדינה ליברלית לעצב את המבנה החוקתי שלה בהתאם לתפיסת טוב פרטיקולרית.

"חוק הלאום" הינו חוק המבקש לקבוע בחוק יסוד את זהותה של היהודית של מדינת ישראל, על מאפייניה וסמליה, הכולל את עקרון השבות, סמלי המדינה, חגי ישראל והשפה העברית. חוק זה החל לקרום עור וגידים עוד לפני כעשור, בתקופת הכנסת ה-18, ביוזמתם של חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין, והועבר בכנסת בקריאה שלישית בתאריך 19.6.18, ברוב של 62 קולות בעד, מול 55 קולות נגד. החוק מעורר מחלוקת משום שהוא מעגן את הערך החוקתי של הזהות היהודית, אך אינו כולל, בניגוד למגילת העצמאות וחוקות של מדינות לאום אחרות בעולם, את המחויבות לערך השוויון לצד הערך הלאומי (2018, Wootliff; ג'אברין, 2016).

סעיף א' לחוק עוסק בזהות הלאומית של המדינה, וקובע "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל". בסעיף ב' נקבע כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". סעיף ג' לחוק דן בזכות היהודים להגדרה עצמית: (ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". סעיף 7 (א) דן בהתיישבות יהודית וקובע כי: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה" (הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי – הצעת דיכטר ואלקין, אתר משרד המשפטים, אוחזר: 9/1/2019)

עבודה זו בוחנת את חוק הלאום בישראל  ודנה האם ניתן להצדיק אותו בבחינתו תחת נקודת מבטן של תיאוריות צדק שונות. מוצגים מקרי בוחן במדינות דמוקרטיות ובמשטרים שונים בכדי לדון בשאלה העקרונית בזכות המוסרית של מדינה ליברלית לעצב את המבנה החוקתי שלה בהתאם לתפיסת טוב פרטיקולרית.

שאלת המחקר: האם  ניתן להצדיק את חוק הלאום ע"פ תפיסות שונות של צדק חברתי?