העבודה הנוכחית עוסקת התמודדות אימהות העובדות עד שעות מאוחרות מול הצרכים האוריינים של הילד, כאשר שאלת המחקר בוחנת כיצד אימהות העובדות מתמודדות עד שעות מאוחרות מול הצרכים האוריינים של הילד ?

הנתונים הסטטיסטיים הלאומיים מראים כי ילדים רבים מתקשים בקריאה בתחילת הדרך וכי קושי זה נמשך לאורך כל שנות הלימודים שלהם. בשנת 2015, ההערכה הלאומית להתקדמות בחינוך (NAEP) מצאה כי 64% של תלמידי כיתה ד', ו- 66% של תלמידי כיתה ח' היו בקו או מתחת למה שהוגדר כמיומנים בביצועי קריאה. יתר על כן, 31% מתלמידי כיתה ד' ו -24% מהתלמידים בכיתה ח' היו ברמה הבסיסית או מתחת לה, מה שאומר שהם שולטים באופן חלקי בלבד בידע והכישורים הדרושים לביצוע אקדמי מוצלח. נתונים אלה מטרידים מאוד, במיוחד משום שקריאה מתחת לממוצע הכיתתי בכיתה ג' היא בין המנבאים החזקים ביותר לנשירה מבית הספרמאוחר יותר. מאחר שמאמצים שהתמקדו בעיקר בהקניית מיומנויות ובהוראת אסטרטגיה, לא הצליחו לשפר את ביצועי התלמידים ברמה הלאומית ואת פערי ההישגים האקדמיים, החוקרים החלו להתמקד באופן שבו המוטיבציה של ילדים לקרוא נקשרת להבנת הנקרא  (2016 ,Wigfield, Gladstone, & Turci) מוטיבציה לקריאה הנה מבנה רב ממדי החובק היבטים מוטיבציוניים שונים המעוררים את האדם להתחיל לקרוא; הם נותנים משמעות לתהליך הקריאה ולכן מסייעים לקורא להתמיד בקריאה ולהפוך לאוריין (Pecjak, & Kosir, 2008)

לשאלת המחקר חשיבות רבה למערך התרגולי- החינוכי, כפי שהיא עולה מממצאי מחקרים אמפיריים המראים בעקביות על ירידה משמעותית במוטיבציה לקריאה בבית הספר היסודי ובבית הספר העל יסודי לכך השלכות על רמת האוריינות של התלמידים (2016 ,Wigfield, Gladstone, & Turci).

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה בחינת התמודדות אימהות העובדות עד שעות מאוחרות מול הצרכים האוריינים של הילד. הבדיקה נערכה  בקרב 6 אימהות לילדים בגיל הרך. השיטה בה נעשה שימוש היא השיטה האיכותנית. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות אשר כללו 6 שאלות.