אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, אך תהליך ההזדקנות דומה. לכן, קובעי המדיניות בישראל עומדים בפני אתגרים דומים הקשורים לפנסיה. בתגובה לאתגרים אלה נעשו שינויים רבים במערכת הפנסייה הישראלית. קרנות הפנסיה הוותיקות אשר ביססו את פעילותן על הבטחת הזכויות סבלו מגירעונות ונסגרו. הם הוקמו על ידי קרנות חדשות הפועלות על בסיס החיסכון שנצבר, והפכו חשופות לשוק ההון. העבודה הנוכחית בוחנת כיצד השפיעו השינויים במערכת הפנסיה על החוסך.

כדי לעמוד באתגר של אוכלוסייה מזדקנת, ישראל החלה ברפורמות משמעותיות בפנסיה. כמדינה צעירה, ישראל נהנתה זה מכבר מגידול אוכלוסין גבוה. בהתחשב בשיעור הילודה הגבוה והן בהגירה משמעותית, אוכלוסייתה גדלה במהירות רבה יותר מאשר במדינות אחרות ב- OECD. עבודה ז תבחן את מערכת  הפנסיה בישראל, כאשר הרפורמות שננקטו לאורך השנים מלמדות על פטרנליזם ממשלתי לעומת מעבר לבחירה אישית. פטרנליזם דוגל  בחופש להתערבויות על ידי הממשלה ומוסדות אחרים בהחלטות האישיות של האזרח בניסיון לשפר את רווחת הציבור .כלומר המדינה / ממשלה היא הקובעת והמנווטת  את חיי האזרח, ניווט הנועד להטיב עם האזרח. דיון במושג במסגרת המדינה מעלה כי המנהיג במשטר זה או אחר קובע את טובת נתיניו והחקיקה הפטרנליסטית הנקבעת על ידי ההנהגה היא הקובעת את אורח החיים של הנתינים.  גישה זו מבקשת להימנע מאילוץ הציבור לאמץ התנהגות מסוימת, אך משפיעה על הבחירות של האזרחים לכיוון "הנכון", על ידי שינוי בעיקר בהצגת האפשרויות הזמינות, ומקפחת את  עקרון חופש הבחירה. הביקורת, ביחס להתערבויות אלו גורסת כי רווחה היא סובייקטיבית, לכל אזרח מתאים הסדר אחר, כל פרט/אזרח רואה רווחה באופן שונה, לכן מעורבות ממשלתית איננה מטיבה/מרעה עם כולם באופן שווה (Arad, A. & Rubinstein, 2017). נאמר גם שהפרט רציונלי לא פחות מהממשל ולכן יכול לבחור, לתכנן את חייו ולהצליח לקבל את ההחלטה הנכונה, כלומר הפרט איננו זקוק ליד המכוונת והמנווטת את חייו, מה עוד שלעתים ההתערבות כלל לא לגיטימית, מוטת ומניפולטיבית.  לכן להתערבויות אלו עלולות להיות השלכות שליליות על רווחתו של הפרט (Arad, & Rubinstein, 2017).

שאלת המחקר: כיצד השפיעו השינויים במערכת הפנסיה על החוסך