עבודה זו מתארת מחקר שבחן הקשר בין תסמינים פוסט טראומטיים בקרב תושבי העיר שדרות להשתלת זיכרון.

הספרות המחקרית גורסת כי מלחמות גובות מחיר נפשי בקרב אלו החווים אותה : בזירת הקרב או בעורף (נריה, 1998).  אירועי מלחמה וטרור משפיעים על אנשים בכל הגילאים ומזעזעים את תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט. בעקבות אירועים אלו נוצרים לא פעם תסמיני דחק פסיכולוגיים (פייסל, נחמיאס וכהן, 2010).

מחקרים שנעשו בעקבות אירועי טרור בארצות הברית כמו אירועי ה-11 בספטמבר, מצאו שהחשיפה למדיה והתקשורת יצרו אצל רבים תחושות דחק חריפות. למשל מלחמת לבנון השנייה הובילה אזרחים רבים ללקות בחרדה ולרמות מצוקה וסימפטומים של דחק פוסט טראומתי. החשיפה של תושבי הצפון לאיום הטילים, בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולאחריה (2006) הוביל להפרעת דחק חמורה (פייסל, נחמיאס וכהן, 2010). על פי מחקרו של הדרי (2007), 72% מהאזרחים אשר פנו לבית החולים לקו בחרדה במהלך המלחמה. כהן ויהב (פייסל, נחמיאס וכהן, 2010)  ניסו להעריך את שכיחות  הסימפטומים של דחק חריף בקרב תושבי הצפון אשר נחשפו לאיום הטילים וכן בקרב תושבי המרכז. ממצאי המחקר העלו כי חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר בקרב תושבי הצפון. עוד נמצא שאזור מגורים, גיל, מצב כלכלי ותפיסת המצב כדחק נקשרים באופן מובהק עם חומרת הסימפטומים של דחק חריף.  ערבים לקו בדחק אקוטי חמור יותר בהשוואה ליהודים, תושבי הצפון וגם ממוצע חומרת הסימפטומים נמצא גבוה יותר בקרב ערבים.

המחקר הנוכחי הקיף 40  נחקרים בשתי קבוצות המחקר שהתפלגו באופן שווה (20 בכל קבוצה) , במדגם  62.5% היו גברים, ממוצע גילאי הנבדקים משדרות עמד על 37.75) ואילו של יתר הנבדקים מאזורים אחרים עמד על 32.25 שנים, 52.5% אשכנזים, 32.5% מזרחים מרביתם בעלי השכלה תיכונית או אקדמית, מרבית הנבדקים נשואים. כלי מחקר נבנה משלושה חלקים: חלק ראשון –שאלות לגבי מאפיינים דמוגרפיים, חלק ב': תרגיל השתלת זיכרון וחלק ג': שאלון הבוחן באיזו  תפיסת חווית טראומה. נבדקו שלוש השערות מחקר: H1:  תושבי שדרות יימצאו כבעלי תסמינים פוסט טראומטיים במידה רבה יותר מהיתר; H2: יימצא הבדלים בין תושבי שדרות לתושבים אחרים במידת ההשפעה של השתלת זיכרון; ו-H3:  יימצא הבדלים בין בעלי רמה גבוה של תסמינים פוסט טראומטיים לבעלי רמה נמוכה במידת ההשפעה של השתלת זיכרון.