מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין מסוגלות עצמית הורית לבין בקשת עזרה של הורים לילדים בגיל הרך מגננות בתחום החברתי רגשי.

הפיכת אדם להורה היא אחד התפקידים החברתיים התובעניים והאינטנסיביים ביותר שיכולים אנשים לחוות בחייהם והם כוללים התנהגויות הורות בפועל ואינטראקציות בין הורה לילד. התפקוד כהורה משלב בתוכו את כל המתרחש כמו מניעים, השפעות, ערכים, יכולות, מיומנויות ואמונות אינדיבידואליות הקשורות לגידול ילדים והתנהגויות הטיפול בילד. האמונה של האדם ביכולתו להצליח בתפקיד ההורות היא מרכיב חיוני באיכותם ובקיימותם של התנהגויות הורות (Vance, & Brandon, 2017)

 תיאור התופעה הנחקרת  התופעה הנחקרת היא מסוגלות הורית והקשר בין מסוגלות עצמית הורית לבין בקשת עזרה של הורים לילדים בגיל הרך מגננות בתחום החברתי רגשי. הספרות מעידה על החשיבות במסוגלות הורית לצורך גידול ילדים באופן מיטבי. עוד הספרות מלמדת כי הורים רבים זקוקים לעזרה ולהכוונה, על מנת שיוכלו לגדל את ילדיהם בצורה נכונה ובריאה. ואכן נמצא כי תכניות חינוך והכשרה מסייעות להורים להפחית את רמת הלחץ ולהגביר את ההסתמכות העצמית שלהם. מכאן שהורים המקבלים תמיכה מדווחים על לחץ מופחת, על רווחה רגשית גבוהה יותר, על יכולת הורות משופרת ועל רמה גבוהה יותר של העצמה (Dempsey & et al, 2008). כמו כן, הנכונות לבקשת עזרה היא אחד מאופני ההתקשרות המכוונים כלפי האחר והיא נועדה להשגת תמיכה / סיוע  בעת מצוקה (Penner, Dovidio, Schroeder, & Piliavin, 2005). מחקר זה יעסוק בסוגיית בקשת עזרה בקרב הורים בהקשר למסוגלות הורית ולסוג העזרה: אוטונומית ותלותית.

 מטרת המחקר

1. בחינת הקשר בין מסוגלות עצמית הורית לבין בקשת עזרה של הורים לילדים  מגננות בתחום החברתי רגשי.
2. בחינת הקשר בין מסוגלות הורים לבין שני סוגי בקשת עזרה בתחום החברתי רגשי: אוטונומית ותלותית.