המטרה התיאורטית של עבודה זו הייתה לבחון את אופן ודרכי התמודדותם של הורים בקרב ילדים עם ADHD  , לבדוק האם התמודדות מובילה להפחתת התסמינים, מערכת יחסים חיובית במשפחה וכן להישגים גבוהים יותר של ילדיהם. אם כן, המטרה האקדמית של עבודה זו הנה לבדוק כיצד מתמודדים הורים לילד המאובחן כבעל לקות וכיצד תורם טיפול הורי לילד ולמשפחתו.

מחקר זה עניינו בהתמודדות ההורה עם ילדו הלוקה ב-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) , הסתכלות מעבר לעולמו הפנימי של הילד . התייחסות לגורם שמקיף ומכיל את הילד המאובחן.

המניע לבחירת הנושא נבע מההנחה כי להורים השפעה עמוקה על ילדיהם בכל מישור חיים, מעניין לבחון כיצד הם משפיעים ומצליחים לפתור קשיים של ילדיהם באמצעות דרכי התמודדות שונות. חשוב לבחון מהם השפעת הדרכת הורים ואימון הורים  על ילדיהם ,האם הורים, מקלים על תסמיני ADHD? האם עצם הדרכת הורים מהווה טיפול בפני עצמו ?

מניע נוסף , נובע מהצורך להתוודע על עולם ההורים שילדם מאובחן כבעל הפרעת ADHD . מטרתנו להיחשף מעבר להתמודדותו של הילד המאובחן , מה שעד כה הצטייר כבסיס ומרכז לנושא הפרעת הקשב והריכוז. סקרנותנו ניתבה אותנו לחקור ולהבין את נקודת המבט מצד ההורים.

שאלת המחקר נבדקה בקרב שלוש מרואיינות, אימהות לילדים עם ADHD וכן שתי תצפיות על ילדים עם ADHD.  ניתוח הראיונות והתצפיות העלו כי ילדים עם ADHD מתוארים כילדים חסרי גבולות ואלימים, ילדים עם ADHD  מתמודדים בעיקר עם קשיים לימודיים וחברתיים, קיימת מערכת יחסים אלימה בין האחים,  קיימת מערכת יחסים קשה מרוחקת בין הילד להורים, שגרת היום יום של הילד הלוקה כוללת קונפליקטים , רוגז וצעקנות, אורח חיים משפחתי מתוח וחסר שקט, קיימת קבלה ואמפתיה, קיימת התמודדות הורית במובן הנפשי והמעשי, ההורים מפתחים  סגנון הורות משולב: סמכותי ומאמן, הסיוע המקצועי אינו בהכרח עוזר וגם מערכת החינוך מתקשה להתמודד עם ילדים עם ADHD.