פרויד זיהה שלושה  סוגים עיקריים של אישיות: ארוטי, אובססיבי ונרקיסיסטי. ברובנו יש אלמנטים של כל שלוש. כולנו,  למשל, נרקיסיסטים במקצת. אם זה לא היה כך, לא היינו יכולים לשרוד.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במרכיב הנרקיסיסטי באישיות.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית  היא הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה. נרקיסיזם מוגדר כהאדרה עצמית, פנטזיות על יכולות בלתי מוגבלת, וכוח. כמו כן, על פי ה-DSM-IV, נרקיסיסטים עסוקים  בפנטזיות של הצלחה בלתי מוגבלת, מאמינים שהם מיוחדים וייחודיים, דורשים הערצה מוגזמת, הם נצלנים ומתנשאים.

הנרקיסיזם הנה בעיה נפוצה ומשמעותית בארגונים, בהיותה כוללת ביטחון עצמי כלפי חוץ ודחף לכוח. מנהלים נרקיסיסטים תופסים עמדות כוחם,  מחלישים את הכפופים להם וממוקדים בעצמם. התנהלות זו עלולה לפגוע קשות במורל הארגון ובביצועיו.  לכן חשוב לזהות מנהלים נרקיסיסטים אשר מציגים תכונות הכוללות רמות גבוהות של ביטחון עצמי, התלהבות מגנטית ובלתי מתפשרת נוהגים לתמרן אנשים, נוהגים בעוצמה,  נוהגים בגרנדיוזיות, פיחות של כפופים, תחושת זכאות וחוסר ערכים.

מנהיגים נרקיסיסטים אף עלולים  לסכן את הביצועים לטווח הארוך של הארגון  על ידי הרחקת האנשים המוכשרים ביותר. הם מטפחים לעיתים תרבות בעייתית ולפעמים מבצעים  החלטות עסקיות פזיזות.