כאב הוא הרגשה מטרידה הנגרמת לעיתים קרובות כתוצאה מגירויים אינטנסיביים או מזיקים. מאחר וכאב הנו  תופעה מורכבת, סובייקטיבית, הגדרת הכאב מהווה אתגר.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במאפיינים הנפשיים והקליניים של  הכאב.

מבחינה תאורטית, במאה ה-19 הוגדר הכאב כתחושה ספציפית, עם מנגנון חושי משלה ללא תלות וחושים אחרים. תיאוריה אחרת התייחסה לכאב כאל מצב רגשי שנוצר על ידי גירויים חזקים מהרגיל, כגון אור חזק, לחץ או טמפרטורה. כיום, ההתייחסות לכאב היא התייחסות לאזורים של קליפת המוח הקשורים לכאב.

כאב נוירופתי מרכזי נמצא בחוט השדרה, טרשת נפוצה, ושבץ. מלבד סוכרת ומצבים מטבוליים אחרים, הגורמים הנפוצים הם דלקת הרפס זוסטר, נוירופתיות הקשורות ל- HIV, ליקויים תזונתיים, רעלנים, מחלות ממאירות, חיסון וטראומה פיזית לגזע עצב .

כאב נוירופתי נפוץ בקרב חולי סרטן כתוצאה ישירה של סרטן על עצבים או כתוצאת לוואי של כימותרפיה (נוירופתיה היקפית הנגרמת על ידי כימותרפיה), פגיעה בקרינה או ניתוח. כאב פריפריאלי מתרחש עקב  פעילות פתולוגית ספונטנית, רגישות חריגה, רגישות מוגברת לגירויים כימיים, תרמיים מכניים. תופעה זו נקראת "רגישות פריפריאלית"