אקלים כיתה הוא אחד הגורמים המשפיעים על ילדים ועל כן חשוב לספק אקלים כיתה חיובי עבור תלמידים ומורים. "אקלים כיתה" מוגדר כסכום הכולל של כל התהליכים הקבוצתיים המתרחשים במסגרת האינטראקציה בין מורה לתלמיד ותלמיד- תלמיד.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת ביישום עקרונות הפסיכולוגיה החיובית כאמצעי לשיפור האקלים החברתי בגן הילדים- תכנית התערבות.

תהליכים אלה כוללים יחסים בין-אישיים, אינטונציות רגשיות, סגנון הוראה וארגון כיתה, ציפיות מורה מהתלמידים ועמדות כלפיהם, רמת שליטת המורה, בעיות משמעת, שיתוף פעולה, ציות לחוקים ותקנות, מחלוקות ומאבקי כוח. כלומר, כיתות לימוד הם ארגונים חברתיים שיוצרים אקלים למידה, כמו גם אקלים רגשי. הכיתה עשויה להיות תוססת ותומכת, או מדכאה ומשעממת, כיתות המנוהלות על ידי מורים פעילים, אנרגטיים ובעלי-מוטיבציה, בעוד שישנן כיתות המנוהלות על ידי מורים חסרי התלהבות וכעוסים. ישנן כיתות הכוללות תלמידים ממושמעים וצייתניים לעומת כיתות הכוללות תלמידים הסובלים מחוסר העניין ולא ממושמעים.

מאפייני אקלים כיתה כוללים מספר קטגוריות וביניהם יחסי מורה – תלמידים, יחסי גומלין בין התלמידים, אופן ניהול הכיתה  ומאפיינים פיסיים, כמו חדשנות, אמצעים טכנולוגיים, סדר וארגון בתוך הכיתה, ארגון סדר הישיבה בצורה שתעודד השתתפות ואף טמפרטורת החדר שמומלץ שתהיה נעימה ישפיעו על האווירה כדי להשרות על התלמידים תחושת נינוחות ובטחון.

בסביבה החינוכית מתנסה הילד במגוון של אירועים, בתחילתן של חברויות, בביסוס מעמדו החברתי, בהתמודדות עם קונפליקטים, בהצטרפות לקבוצה, במיומנויות תקשורת יעילות ומיומנויות חשובות שמופנמות בשלב מאוחר יותר בדימוי העצמי של הילד.

פסיכולוגיה חיובית נקשרת לבריאות חיובית ואיכות החיים, יצירתיות, רגישות והיבטים המגשימים התנהגות אנושית. פסיכולוגיה חיובית מדגישה את האיכויות והתנאים המאפשרים לבני אדם לחיות חיים כדאיים ובריאים.

תכנית PPI עוסקת בצעירים ומתבגרים תוך שימוש באסטרטגיות פדגוגיות המבטיחות שהמורים יכולים להשתמש כדי לשלב את הפסיכולוגיה החיובית בכיתה ובבית הספר היסודי, הרעיונות כוללים: (א) לימוד שפת הרגשות והחוזק, (ב) הכנסת אלמנטים חיוביים מהפסיכולוגיה ללמידה ולימוד יומיים בכיתה, (ג) ניצול המדיום של אמנויות חזותיות והבמה, (ד) טיפוח כוחות התלמידים.