תיאורית השפעת תקשורת המונים, המייעדת את מסריה לקהל יעד נרחב ומשפיעה על עמדותיו באמצעות מסרים מאיימים, מפחידים ומעוררים, כתוצאה מכך, הפרט פונה לעמדה ניצית הטומנת בחובה גם רגשות כעס כלפי האויב .

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין רגשות ובין עמדות פוליטיות.

בעת מלחמה, העורף הופך לחלק אינטגרלי מהחזית ולכן נתון לאיום קיומי. ההרגשה כי הבית הנתפס כמקום בטוח, נעלמת כאשר הבית הופך למקום הנתון למתקפה. מצב זה תורם לתחושת מתח ובהלה. במלחמת לבנון השנייה, למשל, תושבי הצפון הנמצאים בחזית נאלצו להישאר בטווח הסכנה מבחירה או מאילוץ.

מלחמה ככלל ומלחמה בעורף בפרט עונה על הקריטריונים של אירוע אסון, קרי: מצב של איום על החיים, אבדות בנפש ורכוש, פגיעה משמעותית באורח החיים ופגיעה באוכלוסייה אזרחית. ואכן, הספרות מעלה כי מלחמות וכן אירועי טרור משפיעים על מעגלים רחבים של אנשים, אף על אלו הרחוקים פיזית ממקום ההתרחשות. אירועי מלחמה וטרור משפיעים על אנשים בכל הגילאים ומזעזעים את תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט.

רגשות משפיעים על ערכים וההתנהגות ובכלל זה על הצבעות הבוחרים, כאשר רגשות חיוביים מובילים לעמדות  חיוביות כלפי  שוויון ודמוקרטיה. במחקר אחר נמצא כי רגשות שליליים  מובילים להצבעה במפלגות שמרניות.