הביטוי מעורבות הורים מבטא קשת רחבה של פעולות, הנוגעות בעיקר לצורת ההתארגנות של ההורים בבית-הספר ולאופי המגע שלהם עם צוות בית הספר, המשותף להן הוא הרצון לצמצם את הפער שבין תפיסות הבית לבין תפיסות בית-הספר.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במעורבות הורים.

למרות שבתי-הספר הפכו למערכות פתוחות ומסתגלות, עדיין ביקשו אנשי הפרופסיה החינוכית לשמור על הגבולות ולהשתחרר מלחצים חיצוניים סביבתיים אשר פוגעים בעצמאותם הפרופסיונאלית ומצמצמים את האוטונומיה שלהם.

תפיסת האמון עשויה להוות בסיס תיאורטי להבנת התנהגויות ויחס שמגלים ההורים כלפי בית-הספר. עפ"י חוקרים אלה, מעצבות נורמות חברתיות הן את התנהגות הצדדים וכן את אמונותיהם הקשורות לכוונת האחר, ולכן הארגונים אחראים, במידה מסוימת, להגברתה או להורדתה של רמת האמון.

קיים פער בין תפיסת ההורים לבין תפיסת המורים את ההדגשים ואת תחומי הפעולה המשותפים החשובים לשני הצדדים. ההורים מרגישים שבאמצעות מעורבותם הם יעזרו בשיפור ההישגים של ילדיהם.

תפקידו של המנהל מכריע לגבי איכות הדיאלוג עם ההורים. שיתוף אינו רק מתודה ניהולית, אלא הוא חלק מתהליך, המגדיל את שביעות הרצון, ומרבה לכידות של הצוות וההורים

תהליך הדמוקרטיזציה שעוברת החברה במשך שנים, מאפשר ליותר ויותר קבוצות שוליים לבקש לעצמם השתתפות והשפעה בתהליך החינוכי. תהליך זה מביא למאבקי כוח, כלומר, קונפליקט.

למרות שבתי-הספר הפכו למערכות פתוחות ומסתגלות, עדיין ביקשו אנשי הפרופסיה החינוכית לשמור על הגבולות ולהשתחרר מלחצים חיצוניים סביבתיים אשר פוגעים בעצמאותם הפרופסיונאלית ומצמצמים את האוטונומיה שלהם.

קיים פער בין תפיסת ההורים לבין תפיסת המורים את ההדגשים ואת תחומי הפעולה המשותפים החשובים לשני הצדדים. ההורים מרגישים שבאמצעות מעורבותם הם יעזרו בשיפור ההישגים של ילדיהם.

תפקידו של המנהל מכריע לגבי איכות הדיאלוג עם ההורים. שיתוף אינו רק מתודה ניהולית, אלא הוא חלק מתהליך, המגדיל את שביעות הרצון, ומרבה לכידות של הצוות וההורים.