דמותו של יוסף במקרא מוצגת על ידי המספר באופן הדרגתי , כאשר בהדרגה המספר את התמורות באישיותו של יוסף, מנער מתגבר, המתרועע עם אחיו וכן מלשין עליהם, מתגרה בהם בהמשך  באמצעות חלומותיו המתנשאים ובכך גם מגדיל ומחריף את השנאה כלפיו. האב יעקוב, אינו גוער בבנו על התנהגותו אלה מצדד בו ותומך בו.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בתיאור דמותן המקראיות של יעקב ויוסף כפי שמשתקף בסיפור כותנת הפסים.

יעקב אבינו מוצג במלוא ערמומיותו, כאשר בעצה אחת עם אמו  הוא מרמה את אביו  כדי לקבל את ברכתו של הבכור.   לפי פרשנות חז"ל יעקב ביצע תרמית ולכן העם  היהודי נענש באמצעות גזרות המן. כמו כן, ליעקב הועיד האל תפקיד בהנהגת העם היהודי ובמידה ויעקב לא יעמוד בתפקיד זה, ישלט אליו עשיו.

מאמציה של רבקה ותחבולותיה גורמים לכך שיעקב בנה הצעיר והאהוב, יקבל את הברכה, שאינה מגיעה לו בדין . ההצלחה במשימה – מעניקה את אשרור האל למעשי רבקה ומעצימה את המרחק שבין רבקה לבין בנה הבכור, עשו.

כמו כן, הספרות העוסקת בקשר בין יעקב ורבקה טוענת כי רבקה הבינה בעקבות הנבואה כי בבטנה שני בנים המיצגים שני עמים יריבים, כאשר הצעיר  ישלוט בבכור וכי כאשר נולדו יעקב ועשיו הבינה רבקה באינטואיציה אימהית – נשית כי בנה יעקב הנו הראוי והוא זה שישלטו וימשיך את שושלת אברהם.

במדרש, נאמר כי מכירת יוסף הייתה חלק מתוכניתו האלוהית שנועדה להציל את שבטי ישראל.. העדפת יעקב את יוסף והמזימה נגדו על ידי אחיו היו אמצעי להביא אותו למצרים. הרמב"ם מציין שאף הכפיר בשכם, אותו שאל יוסף על מקום הימצאו של אחיו, היה "שליח אלוהי". כמו כן, נאמר כי יוסף נמכר ארבע פעמים: ראשית, אחיו מכרו את יוסף לישמעאלים והם מכרו את יוסף לסוחרים המדיניאנים, הסוחרים המדיאנים מכרו את יוסף  למצרים והם מכרו את יוסף לפוטיפר.