התנועות הלאומיות בצפון אפריקה קמו כתגובה למצב הקולוניאלי, כאשר התמוטטותם של האימפריות הקולוניאליות האירופאיות לאחר 1945 וראשיתה של המלחמה הקרה הובילה לסכסוך בין  מזרח ומערב ובאה לידי ביטוי בולט בהתנגדות העמים האפריקנים לשליטה הצרפתית באפריקה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בעצמאות טוניסה כפי שמשתקפת בסרט "שתיקת הארמון".

הסרט "שתיקת הארמון" נפתח עם אירועים פוליטיים מוגדרים: שלהי המאבק לעצמאות טוניסיה, אמצע שנות ה50- פעולות המחתרות לשחרור טוניסיה.

הסרט נפתח באמצע שנות ה -60, מהבהב בחזרה עשור קודם לכן, בדיוק כפי שתוניסיה היתה על סף התמודדות עם עצמאותה ותחת השליטה הצרפתית.

ב-1920 הוקמה בתוניסיה מפלגת "דסתור" (מפלגת החוקה). חברי המפלגה היו בחלקם בני דור שני אשר צמח בתוניסיה לאחר הקמת השלטון הקולוניאלי הצרפתי וקיבלו חינוך צרפתי  וכן הושפעו מהצהרותיו של וילסון בדבר זכויותיהם של לאומים להגדרה עצמית.

מנהיגי המפלגה החדשה היו פשוטי עם, אשר הגיעו מערי השדה, הם השתייכו לדור השלישי והיו קיצוניים מקודמיהם בהשקפותיהם הלאומיות. האידיאולוגיה של התנועה הייתה ליבראלית –מערבית.