טקס נישואין דתי –אורתודוקסי: מנהגי טקס הנישואין כוללים מספר אלמנטים מרכזיים. ראשית, הוא אלמנט הקניין,בו החתן מתחייב כלפי הכלה והיא הכלה מתחייבת כלפי החתן בפני עדים , אלמנט דומה הנו הכתובה, כאשר הכתובה היא שטר ההתחייבות, שכותב החתן לכלה ובו מפורטות כל ההתחייבויות שקיבל על עצמו לקראת נישואיהם.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במשמעות מערכת הטקסים לקראת החתונה ומשמעות טקס החתונה מנקודת מבטם של בני זוג ובני משפחותיהם.
הזהות אינה תכונה הקיימת מלידה, אלא היא תוצר משותף ופעיל של היחיד והחברה בה הוא חי. הפרט מעצב את זהותו בתהליך בלתי פוסק של בחירה בין אלטרנטיבות, פעולה ופירוש לסביבה שבתוכה הוא חי.
התרבות הישראלית, שנוצרה עוד בתקופת היישוב, כוללת מספר יסודות או מרכיבים וכי אחד מהם הוא הזיקה ליהדות, לדת היהודית, למסורת ולתרבות היהודית. למרות שרוב הציבור הוא חילוני, הפרשנות הניתנת למסורת היא פרשנות לאומית-חילונית.
הטקסים הם מכשיר ליצירת זהות ולאשרור זהות של יחידים, כמו טקסי הגדרה אישיים המלווים בסמלים. התהליך הטקסי מבטא, וגם מאשרר, את שינוי הזהות, מצביע על מבנה ומיקום חברתי. כמו כן, הטקסים עשויים להיות אינדיבידואליים או קולקטיביים.
הטקסים העיקריים התקיימו במהלך "שבוע החתונה", שבו גם טקס החתונה עצמו התקיים. החגיגות נפתחו בביתו של החתן בשבת שלפני יום החתונה, שנקרא "השבת של ההתחלה" במוצאי שבת, החגיגות נפרדות לנשים והגברים, ללא כלה, התקיימו בביתו של החתן.
בתקופת המקרא התשלום עבור האישה עם נישואיה היה במוהר ולא בכתובה. למעשה השוני הנו מתשלום לאבי הכלה לכל עצמה. העובדה כי האישה מקבלת את התשלום הנה ביטוי לאינדיבידואליזם. הכלה הופכת מבחינה משפטית ליורשת אביה כאשר על פי החוק המקראי האישה יורשת את אביה.
גם בימנו אנו נישואין הנה אחת ההחלטות המשמעותיות בחיי האדם, בהיותה בסיס לשותפות ארוכת טווח במובנים שונים: במובן האישי, המשפחתי, החברתי, הכלכלי וכדומה. הבחירה במערכת חיים המבוססת על זוגיות נקבעת בשל הצורך הטבעי המולד בקרב בני האדם להתחברות זוגית.
2.1 זהות – פרדיגמות ומונחי יסוד
2.3 ריבוי זהויות יהודיות בעידן המודרני
2.4 טקסי מעבר וזיקתם לבניית תודעת זהות
2.5 טקסי נישואים כביטוי לזהות
2.5.1 טקס החינה
2.5.2 טקסי הנישואין המאפיינים את החברה בת זמננו
ביבליוגרפיה