היום ממלאים גורמים לא ממשלתיים, בדמותם של גופים פרטיים, קרנות פנסיה, בנקים וחברות ביטוח, תפקיד נכבד בדאגה לקיום רמת חייהם של קשישים לאחר פרישתם מהעבודה.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת מהי השפעת המדיניות החברתית על שירותי הסיעוד והפרטתם בישראל.
" חוק הסיעוד" שהתקבל בכנסת באפריל 1988 הסדיר את פעילות הביטוח הלאומי בתחום הסיעוד.
על – פי החוק, הסיוע ניתן בשירות ובשעות טיפול בפועל ולא בגמלה כספית. זכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותי סיעוד שמטרתם לסייע לו בפעולות היומיום ובניהול משק הבית, וכן להקל על משפחתו בטיפול בו ובהשגחה עליו".
בחינת השלכות המבנה של מערכת הביטחון הסוציאלי על רמת החיים של הקשישים מצביעה על תוצאה בעיתית במיוחד לקשישים בכך שאינה מאפשרת לשיעור גדול מביניהם, לקיים רמת חיים סבירה בעת זקנה.
מדינות רווחה מפותחות ברחבי העולם מנסות למצוא דרכים להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר לשירותים לאנשים מבוגרים, שכן, היבטים של מדינת הרווחה משפיעים בעיקר כאשר האדם מזדקן והופך תלותי מפאת גיל , מחלה וכדומה.
הקשישים בישראל מהווים אחוז גבוה מבין מטופלי שירותי הרווחה. בשנת 1988 הוסדרה בחקיקה תוכנית ביטוח סיעודי לקשישים. עד לשנה זו שירותי הסיעוד סופקו באמצעות משרד העבודה והרווחה ע"י משרד הבריאות וקופות החולים.
התערבות המדינה בשירותי הסיעוד
1.1 – חוק ביטוח הסיעוד
1.2 - השפעת ההפרטה על שירותי הסיעוד
1.3 - תפקוד שירותי הסיעוד
1.4 - המגזר השלישי בתחום שירותי סיעוד
מקורות