תהליך הגלובליזציה מוגדר כ"תהליך בו גבולות ומרחק הופכים משמעותיים פחות ופחות במכלול היחסים החברתיים. במסגרת שינויים אלו אורח החיים של האדם מתקיים בעולם כאילו היה יחידה אחת".

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהשפעת הגלובליזציה על תופעת העבדות המודרנית: רווחה וזכויות עובדים.

החוקרים מחלקים את קבוצות בעד ונגד הגלובליזציה לשלוש אסכולות האסכולה הראשונה, הייתה נפוצה בקרב החוקרים בראשית שנות התשעים, אסכולת הגלובליסטים שטוענת-שבנאום הכלכלה הוא אכן צעד פונדמליסטי שגורם לטרסנפורמציה משמעותית בכלכלה הקפיטליסטית שמסכן את קיומה של מדינת הרווחה. לדעתם הגלובליזציה מכפיפה את מדינת הרווחה ללחצי השוק שנובעים מתחרות בינלאומית בין שווקים שונים של מדינות שונות ולפיכך בלתי נמנע מצב של היחלשות בזמינות של מדינת הרווחה ומידת האפקטיביות של העם התגברות התחרות הבינלאומית והיחלשותה של מדינת הרווחה- הרבה אנשים נפלטים אל מחוץ למעגל המרוויחים מהגלובליזציה ומצבם הכלכלי מורע ונוצרת דרישה למדינת רווחה.

כתוצאה מכך הם מנבאים מצב של חזרה אל מדינת הרווחה"roll back" במקום פיתוח אמתי של הכלכלה ייווצר מצב של מעגל קסמים שבסופו של יום יחזיר אותו שוב למדינת הרווחה ונשאלת השאלה מדוע בכלל מלכתחילה יש לתת לגלובליזציה השפעה כה נרחבת בתחומי המדיניות הכלכלית והסוציאלית של מדינות אם בין כה וכו נחזור למצב של מדינת הרווחה. לקראת אמצע שנות התשעים מתעוררת לה אסכולה חדשה, הספקנים, שמבקרת את חברי האסכולה הראשונה.

ההיבטים החיוביים הטמונים בגלובליזציה הם הולדתו של הארגון הגלובלי האפקטיבי מבחינה כלכלית ותורם לרווחיות מקומית ובינלאומית. הארגון הגלובלי מתואר כארגון הפועל בתוך המדינה ומחוצה לה, באמצעות שלוחות בפריסה ארצית ובינלאומית. הארגון בעידן הגלובלי שולט על מרכזי ייצור במספר רב של מדינות ומוצריו נמכרים בכל חלקי כדור הארץ.