לשפה נודעת חשיבות רבה. היא נחשבת לאחד ממרכיבים החשובים בהתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים. השפה נחשבת לכלי תקשורת שבעזרתו מביע הילד את מחשבותיו, את רגשותיו ואת כוונותיו מזמן לידתו.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת ביחידת הוראה בעברית כשפה שנייה לתלמידי כיתות ז בבתי ספר ערביים בנושא-טקסט מידע על עונות השנה מאנציקלופדיה לנוער.

חברה רב-תרבותית מוגדרת כחברה אשר משלבת תרבויות בעלות מוסר שונה החיות בצוותא ומתעשרות כל אחת מעקרונות המוסר של רעותה

בעזרת השפה הילד מסוגל ליצור קשרים בעלי משמעות עם הסביבה שבה הוא חי ולרכוש את מאפייני התרבות שבה הוא גדל ואת הערכים הנהוגים בסביבתו.

שפת אם היא שפה הנרכשת עד גיל 10 והיא השפה בה הילד מיומן, מאחר ורכש אותה עם לידתו

רכישת שפה שנייה באה לידי ביטוי כאשר ילד מגיע למדינה זרה. הוא הופך זר ובמקביל שוכח את שורשיו ואת שפתו ומאמץ את השפה השלטת במדינה הזרה.

ייחודיותה הרב־תרבותית של החברה הישראלית מתבטאת בקיום שפות שונות לצד שתי השפות הרשמיות העברית והערבית. אנשים הדוברים יותר משפה אחת נקראים דו־לשוניים, תלת־לשוניים או רב־לשוניים.

תלמידים במגזר הערבי השואפים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה נאלצים ללמוד מספר יחידות גבוה יותר בעברית מאשר בשפה הערבית, מתוך הבנה, כי ידיעת העברית היא זו אשר תסייע להם להשתלב בלימודים אקדמיים ובעולם התעסוקה.

הצלחתה של הוראת השפה העברית כשפה שנייה מותנית בביסוסם של עקרונות של הקניית ידע לשוני, פיתוח מיומנויות לשוניות, אקדמאיות, קריאה וכתיבה. הקניית מיומנויות אלו תאפשר ללומדים שימוש בשפה הנלמדת לצרכים הנדרשים במרחבי החיים.

למידה משמעותית היא למידה שיתופית המאפשרת צמיחה אינטלקטואלית, הפקת רעיונות ופיתוח חשיבה ביקורתית. הידע צפוי לעלות ולצמוח אך ורק באמצעות חקר מתמשך וגילוי מחדש. למידה זו תוטמע רק כאשר התלמיד יתפוס את חומר הלימוד כבעל משמעות ורלוונטיות עבורו.

ערך אנציקלופדי כטקסט מידע מציג תכנים הקשורים לתופעות, למושגים ולתהליכים. תכנים אלה כתובים בלשון אובייקטיבית ומשוללת כל הבעת דעה אישית. הערך האנציקלופדי מאופיין בתכליתיות ובמיקוד בנושא מרכזי אחד ותמציתי.

שם עצם הוא אחד מחלקי המשפט המרכזיים, והוא מוגדר כמילים המתייחסות לישויות שונות או לרעיונות מופשטים. שם העצם מזוהה על ידי הוספת כינוי שייכות.