סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את היצירה האדריכלית כחומר המוגן בזכויות יוצרים-היבטים משפטיים.

זכות היוצרים החלה מקבלת התייחסות במאה הראשונה אחרי הספירה, כאשר הוצגה לראשונה אנציקלופדיה מדעית והתעורר הצורך להגן על היצירה המדעית. במאה השישית לאחר הספירה הועתקו חלקים נרחבים מתוך ספר בלטינית. בעקבות העתקה, הרחוב סער ונקבע כי ההעתק שייך לספר. עם התפתחויות הטכנולוגיות הפכה העתקת יצירות לפעולה יותר ויותר פשוטה (דפוס, צילום, שכפול וכולי).

על פי בירנהק דיני זכויות יוצרים נולדו מהכלאה של צנזורה מלכותית ואינטרסים מונופוליסטיים מסחריים של מוציאים לאור וסוחרי ספרים באנגליה, הכלאה שראשיתה במאה החמש-עשרה וסיומה בראשית המאה השמונה-עשרה.
מתוך שילוב האינטרסים של המלוכה והמסחר, ועל רקע מאבק פוליטי מורכב, חוקק בשנת 1709 חוק המלכה וכי הפרשנות השיפוטית לחוק זה גיבשה את גרעין ההבנה המודרנית של זכויות יוצרים בעולם האנגלו-אמריקני. זכויות יוצרים נתפסו כבר אז כאמצעי להשגת מטרה כאשר המטרה משויכת לציבור והאמצעי הוא הזכות שיוצר המשפט ונותן בידי יוצרים אינדיווידואלים.