סקירה זו עניינה באסטרטגיות לארגון הזיכרון בהבנת הנקרא בעברית כשפה שנייה.

זכירה מוגדרת כתהליך של הצפנה ואחסון מידע באופן המאפשר בהמשך שליפה ופענוח מהירים. הליך הזכירה מורכב מארבעה שלבים – כאשר מידע נקלט הוא מוצפן, מאוחסן ובעת הצורך, הוא נשלף ומפוענח. בהליך ההצפנה, הגירוי מתורגם לשפה בה הוא מיוצג בזיכרון. במסגרת הליך האחסון, הגירוי נשמר במקום המתאים בהתאם לכללי הארגון המוסכמים. באמצעות השליפה, פריטי מידע מבוקשים עולים ממאגר הזיכרון ובאמצעות הליך פענוח, המידע מתורגם משפת הייצוג בזיכרון לשפת התגובה. על פי הספרות המקצועית, הזיכרון עלול להיות רגיש ונתון להשפעה, כגון חשיפה למידע לאחר האירוע. ייתכן, ואף ידווח על מידע אליו המדווחים לא נחשפו בפועל.