סקירה זו עניינה בהפרתם של חוזים ארוכי טווח.

המטרה העומדת בבסיסם של דיני החוזים היא הגנה על הצדדים לחוזה, הגנה על האוטונומיה של הצדדים, הגנה על האינטרסים שלהם ועל תפיסות יסוד הנוגעות לשוויון משפטי ציבורי ופרטי. כמו כן, כדי שדיני חוזים יהיו לגיטימיים נדרש בסיס דמוקרטי והמשפט הפרטי אינו שונה מבחינה זו מן המשפט הציבורי. לפיכך, עבור דיני חוזים, תום הלב הוא עיקרון בולט ומאפשר לבית המשפט לסטות מהחוק כלשונו. עיקרון תום לב למעשה מעצים את בית המשפט לסטות מהחוק על פי נסיבות העניין ומאפשר להעלות על דעת השלכות משפטיות. למשל, השופט יכול לפסול את החוזה, לשנות את המחיר, להשעות או לשנות סעיף בחוזה, או להעניק סעד של צו מניעה, פיצויים לגובה הנזק, או לקבל/ לשלול תביעה ההסרה. עקרון תום הלב בדיני חוזים הופך את דיני החוזים לכלי המגן על החלש, החזק, על שוויון ועל הצדק. מאידך, זה עשוי לפגוע ברעיון של החוזה כמנגנון חברתי להפקת רווחים הדדיים ובחופש הכלכלי כפועל יוצא מדיני החוזים, אך גם יוצר גמישות ומגן על ערכים בסיסיים חשובים לא פחות.