סקירה זו עניינה בחינוך סביבתי בגן הילדים.

מערכות החינוך נמצאות בתהליך של שינוי מבחינה ארגונית, קוריקולרית, חברתית ורעיונית, כאשר הפרמטר המרכזי הוא מנהיגות בית ספר, המובילה את המהלכים, הרפורמות והשינויים אשר יקדמו את ההוראה בשטח.
הסיבות לשינויים ולתמורות הבית ספריות בישראל נובעות מגורמים שונים כמו מהתערבות גורמים מחוץ למערכת, בעיקר גורמים ציבוריים המעוניינים להשפיע. סיבה נוספת נובעת מגורמים פנימיים בתוך המערכת המעוניינים בשינויים ארגוניים, חידוש סדרי ההוראה, תכניות הלימוד, מבנה בית הספר וכדומה. הסיבה העיקרית לתהליכי השינוי הבית ספרים נובעת מאי נחת הולכת וגוברת ממערכת החינוך הישראלית בקרב ההורים, האקדמיה ומערכות המשק בישראל, כאשר השינויים והרפורמות בעשורים האחרונים במערכות חינוך הן רפורמות ארגוניות וניהוליות באופיין וכולן מכוונות סטנדרטים ומבחני הישגים. במוקד שלהן עומדת האחריות של בתי ספר, מנהלים ומורים להישגים מדידים של התלמידים. השינויים העכשוויים ביותר במערכת החינוך מתייחסים לעיקרי ההמלצות של דו"ח וועדת דוברת כגון: הארכת יום הלימודים- יום לימודים מלא מגיל 3 עד 18, העברה למנהלים ולצוות המורים את מרב הסמכויות והמשאבים, צמצום מספר המקצועות הנלמדים בו זמנית לעברית, אנגלית, מתמטיקה, ערבית, יסודות מוסכמים באזרחות ותנ"ך (למגזר היהודי), אוטונומיה בבחירת המורים והעובדים בבית-הספר: כל עובדי ההוראה, המנהל והמשק בבית-הספר יהיו כפופים ניהולית למנהל בית-הספר. למנהל תהיה סמכות לקבלת המורים והעובדים לעבודה בבית-הספר, ולהחליט על הפסקת עבודה של מורה בבית הספר. בנוסף, המנהל יעמוד בראש ועדה שתמליץ על קידום מורה מדרגה לדרגה , פרסום יעדי בית-הספר ודו"ח שנתי בקרב ההורים ובעלי עניין ועמידתו של בית-הספר ביעדים שנקבעו ועוד