סקירה זו עניינה בתפיסת מנהלת הגן את תפקידה ואת תפקיד הצוות החינוכי ביישום שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים.

מערכת החינוך הקיימת היא מודרנית ביסודה. היא עוצבה כאמור בסוף המאה ה – 19 ובתחילת המאה ה – 20. מערכת זו משקפת את הפרמטרים של אותה תקופה (מטרות, תכנים,, מבנה, שיטות ועוד) ואת רוח התקופה המודרנית ודפוסיה. התקופה הפוסט מודרנית מכריעה במשמעותה ובהדחתה את ההגדרות המקובלות , היא מערערת על מטרות החינוך ותכניו, אשר נגזרות מן התקופה המודרנית. המבנה הארגוני- ההיררכי והלוקוצנטרי של המערכת אינו יכול להתקיים ולתפקד במציאות שבה ארגונים רבים עוברים לדפוסי ארגונים וירטואליים ואופקיים. החינוך המודרני אשר אינו מבחין בין אנשים צעירים, אלא על פי גילם, אינו מבחין ברצונות ומתעלם מההבדלים בתחומי העניין שלהם, מיכולותיהם, סגנון הלמידה ורצון הוריהם כמו כן גם שיטות העבודה הנהוגות במערכת שעיקרן למידה פרונטלית ולמידה מטקסטים כתובים הופכת אנכרוניסטית בדור הדובר בשפת המחשב והאינטרנט.